עונת המסיק: על זיתים והחיים בשטחים

אמונה אלון

ההתנחלות באה פחות או יותר לקיצה", כתב פרופ' יהושפט הרכבי ב?1981, שנים מעטות אחרי שהוקמו היישובים הראשונים ביהודה ושומרון. "ההר הוליד עכבר. התברר שההתנחלות אינה אפשרית, כי אין קרקע, אין כסף ואין אנשים. ...כיום לא נוח לחסידי ההתנחלות להודות בפשיטת הרגל של דרכם".

"הגל הגואה של גוש אמונים ילך ויישכח, להט החלוציות ידעך ויכבה", הבטיח באותה התקופה גם הח"כ המבטיח ועשיר השפה אברהם בורג. והסביר כעבור 3 שנים מנהיג תנועת העבודה, יעקב חזן: "בהיסטוריה פועלות עובדות, ולא משאלות לב או הזיות משיחיות. היום חיים שם יותר מ?700 אלף ערבים שזו מולדתם, ולאחר המאמצים הכבירים של ממשלות הליכוד במשך שבע שנות שלטונה, רק 30-28 אלף יהודים. רבים חיים שם בלי להכות שורש בתוך האדמה הזאת. זו לא התיישבות, כי אם התנחלות".

טוב להיזכר בהספדים האלה ובדומיהם, המצוטטים למכביר בספרם של חגי סגל ואורי אורבך, "והיום עוטפים בזה דגים" (1992), על רקע אירועי המסיק - והשמאל המסית - המתרחשים בימים אלה ביהודה ושומרון, כמו בכל שנה בסתיו.

מצד אחד, עצוב לקרוא בספר את דברי אריאל שרון בדיון בכנסת ב?1977: "אני שולח מכאן ברכה חמה למתנחלים. זיכרו, 500 ילדים יהודים בהרי השומרון, משקלם רב יותר וכוחם חזק יותר מכל הצהרה מדינית במקום כלשהו בעולם". שרון עצמו הרי הפריך את הקביעה הזאת 28 שנים לאחר מכן, כשגירש מבתיהם את ילדי גוש קטיף וצפון השומרון, על כל משקלם וכוחם, רק כדי להצהיר איזו הצהרה מדינית.

ההתיישבות הצליחה להינטע

מצד שני, משעשע להיזכר שהמתנגדים להקמת היישובים היהודיים ביהודה ושומרון כינו אותם, בשנים הראשונות, "התנחלויות דמה". "הליכוד הבטיח לבוחריו את יישוב הגדה", סנט עיתון "על המשמר" בממשלת בגין ב?1984, "אחיזת עיניים". ויוסי שריד קבע, בתחילת האינתיפאדה הראשונה: "מאז פרוץ המרי האזרחי האלים התגלתה תרומת ההתנחלויות לביטחון כמעשיית סבתא נפחדת. המאורעות, קצבם ושצפם, שטפו את 50 אלף המתנחלים ואת 100 נקודותיהם החיוורייניות והיו כלא היו".

היום נאבקים הפלסטינים וארגוני השמאל נגד כל עץ זית "יהודי" ממזרח לקו הירוק, מפני שהם מבינים - יותר מרוב הישראלים - כי משמעותם של מטעי הזיתים היהודיים היא שנקודות האחיזה אכן הצליחו להיאחז.

משק אחיה למשל, שמטעיו מתפרשים על פני כ?350 דונם באזור שילה, ופעילי השמאל מתנכלים לו באופן מיוחד, הוא אחד מבתי הבד הגדולים ומיצרני שמן הזית המובחר הטובים בישראל. "בעקבות האירועים האחרונים אחזו בגוש אמונים ובמתיישבים בשטחים פאניקה ובהלה", אמר ב?1988 ניסים זווילי בשבתו כראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית בארץ ישראל. אבל גם לאחר שנפצע, במסגרת אירועי המסיק של שנת 2009, בפיגוע ירי, ממשיך מנכ"ל משק אחיה, יאיר הירש, סא"ל המשמש מג"ד במילואים, לנהל את בית הבד החדיש בשילה ביד רמה - ידו הנתונה בהתקן אורתופדי מאז הפיגוע - ולזכות במדליות זהב בתחרויות שמן ארציות ובינלאומיות.

פשעיהם החמורים של נערי "תג מחיר" מזיקים כמובן להתיישבות היהודית יותר מכפי שהם מחבלים ברכוש ערבי. אבל אנשים שאינם אוהבים מתנחלים, אינם אוהבים אותם ללא כל קשר למעשי הנערים. אפילו מפי הנשיא שמעון פרס, אבי ההתנחלות הראשונה בקדום שבשומרון, צוטט פעם ("הארץ", אפריל 1988) המשפט: "המתנחלים, קבוצה עם כיפות, זקנים ורובים, המעוררת גיחוך רב בהופעתם".

מה שחשוב הוא שההתיישבות ביו"ש כבר הצליחה להינטע ולהיאחז עד כדי כך, שפעילות חקלאית תמימה שלה מעוררת ישראלים מן השמאל להסית את הפלסטינים להפגין את בעלותם הם על השטח בשריפת עצים ובהשחתת קרקעות וציוד חקלאי.

ודאי שכל פעיל שמאל, הסבור כי אסור ליהודים לנטוע את עצמם ואת זיתיהם בלב הארץ והמדינה, חייב לעשות כל שביכולתו כדי לנסות למנוע זאת. אולם מי שמחויב לנטיעה, כדאי שיזכור כי במשאלות לב עוטפים בסופו של דבר רק דגים - ואילו בהיסטוריה, כדבריו הנכוחים של חזן ז"ל, פועלות עובדות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully