בשר מתורבת הוא בשר העשוי מרקמות שריר שגודלו במעבדה. המונח "בשר מתורבת" (כמו גם המונח המקביל באנגלית, cultured meat) נגזר מהמילים תרבית וגם תרבות. מזה שנים רבות שמדענים מנסים לפתח בשר מתורבת, שיהווה אלטרנטיבה מוסרית להריגת בעלי חיים למען בשרם. הטכנולוגיה עדיין בחיתוליה. וכך, למרות שבספטמבר השנה אירעה פריצת דרך בתחום ופרופ' מארק פוסט ההולנדי הודיע שהוא מייצר את הנקניקייה הראשונה בעולם ממעבדה, הדרך לייצור מסחרי עדיין רחוקה. ועדיין, אי אפשר להימנע מהשאלה - האם ייתכן שבעתיד זה מה שיעצור את ההתעללות בבעלי החיים?
התהליך ידוע - גידול בשר מתורבת נעשה באמצעות גידול תאי גזע המתרבים על גבי רשת, או מצע אחר המדמה את מחזור הדם ומאפשר פיזור חמצן לכול התאים והדמיה של התכווצות שרירים, בתוך נוזל הזנה המכיל חלבונים, שומנים וחומצות מזינות. כיום התהליך הוא יקר מאוד וייצור הנקניקייה ההולנדית, שמשקלה 400 גרם, עולה רבע מיליון דולר. אבל, כאשר הטכנולוגיה תתפתח, סביר שהמוצר יהיה זול בהרבה. על פי ההערכות, בשר מתורבת יעלה בעתיד פי שניים מבשר עוף בימינו מחיר זול, אם לוקחים בחשבון את העובדה שהמין האנושי לא יוכל להרשות לעצמו להמשיך לאכול בעלי חיים עוד זמן רב, אם אנחנו מתכננים להמשיך לחיות כאן.
מלבד הבעיות הטכניות, עליהן החוקרים מתגברים בהצלחה עם התקדמות המחקר, מספר סוגיות נותרו עדיין לא פתורות, או פתורות בתיאוריה בלבד. אף על פי שהן קיימות, חשוב לזכור שכול הבעיות שלהלן קיימות גם בייצור של בשר על ידי הרג בעלי חיים ובניגוד לתעשיות הבשר של ימינו, החוקרים מצהירים כי הם יפתרו אותן עם המשך המחקר.
הסוגיה הראשונה היא ניצול בעלי החיים כחלק מתהליך הייצור. בשר מתורבת בימינו מיוצר על ידי לקיחת ביופסיה מבעלי חיים, וחומרי ההזנה נלקחים גם הם מבשר. לדעת ד"ר האנק האגסמן, ביוכימאי בפקולטה לרפואה וטרינרית באוניברסיטת אוטרכט ההולנדית, הפתרון מצוי באצות. לדעתו אצות יכולות להוות בסיס לחומר הזנה, בגלל השימוש היעיל שהן עושות באנרגיית השמש לערכים תזונתיים. באשר למקור התאים, פרופ' מוריס בנג'מינסון, שביצע מחקר נרחב על בשר מתורבת עבור סוכנות החלל האמריקנית NASA, מציע טכנולוגיה תיאורטית של גידול דורות של תאים זה מזה. ולמרות שעלולה להיות בעיה ראשונית עם העניין, ושימוש מסויים בבעלי חיים, בסופו של דבר המחקר יוביל לסבל של הרבה פחות בעלי חיים מאשר בתעשיית הבשר המוכרת היום.
הסוגיה השנייה היא שאלת הידידותיות לסביבה. בעוד שגורמים באו"ם קוראים לראשי מדינות ליזום את הפחתת צריכת הבשר במדינה (בישראל נערך קמפיין "יום שני צמחוני", ופורטלים רבים באינטרנט נרתמים ביום זה לפרסום מתכונים מן הצומח), לא נראה שלייצר בשר מתורבת ידידותי לסביבה הוא אתגר גדול כל כך, לפחות לא בהשוואה לתעשיית הבשר כיום. הבעיות העיקריות שמוזכרות בנושא הבשר המתורבת הן שימוש בדלקים פוסיליים בתהליך הייצור, וכן שימוש במשאבים מתכלים לגידול התאים וחומרי ההזנה. שתי הבעיות האלה קיימות בהיקף נרחב בגידול בעלי חיים לבשר, יחד עם בעיות נוספות רבות, שגורמות לתעשיות הבשר לגמד את הנזק הסביבתי של כל שאר התעשיות בימינו.
הסוגיה השלישית היא בריאות הצרכן. פס ייצור רחב של בשר שגודל במעבדה עשוי לכלול הורמונים שיוספו לתרבית הרקמה לייצור בשר. בנוסף עשוי להתבצע גם שימוש באנטיביוטיקה למניעת זיהום בקטריאלי. ישנה גם אפשרות ששימוש בצמחים כחלק מתהליך הייצור יגרום לתגובות אלרגיות לחלק מהצרכנים זו אפשרות בלתי סבירה יחסית, מכיוון שהצמחים לא יהיו חלק מהמוצר המוגמר.
גם כאן, נדמה שאפשרות הבשר המתורבת עדיפה. שימוש בהורמונים נעשה כיום בתעשיית הבשר ותעשיות המזון מהחי בכלל, ואנטיביוטיקה היא למעשה חלק הכרחי מגידול בעלי חיים, מכיוון שהמשקים המתועשים הם קרקע פורייה להתפתחות מחלות המוני בעלי חיים מצופפים בתנאים היגייניים ירודים. דווקא לבשר המיוצר בתנאי מעבדה סטריליים יש פוטנציאל להיות בריא הרבה יותר.
"נכון שעוף מלאכותי יעלה יותר מעוף שגודל בתנאים רגילים", אומר האגסמן. "אבל גידול במעבדה הוא תהליך בריא יותר, מבוקר יותר, כמעט נקי ממחלות. סכנת השפעת עולה מיליארדים, לאוכלוסייה עצמה וגם לארגוני בריאות ולממשלות. תחשוב כמה סבל וכסף תוכל למנוע אם תמנע מגיפות של שפעת".
אם כן, נותרה רק הסוגיה התרבותית. אחד מן האתגרים שאנשי שיווק מתמודדים איתם הוא הטענה שבשר מלאכותי אינו טבעי. בתשובות לשאלות נפוצות באתר החברה New Harvest, נכתב: "בשר מלאכותי אינו טבעי באותו אופן שבו לחם, גבינה, יוגורט ויין אינם טבעיים. בכולם מעורב עיבוד של מרכיבים שנלקחו ממקורות טבעיים." באתר מזכירים שבמשקים מתועשים הכול מלאכותי: המכלאה, הורמונים סינתטיים הניתנים בהזרקה, תזונה המלאה באנטיביוטיקה ובהפרשות בעלי-חיים.
ובישראל, בה ישנו ייצוג חרדי לכול דבר, שאלת הכשרות עומדת בפתח. נכון לכתיבת שורות אלה, אף רב עוד לא התייחס לשאלה האם בשר מתורבת הוא כשר, האם הוא אסור מתוקף "איבר מן החי", או שמא הוא בחזקת "חומר חדש" (מה שיהפוך גם בשר חזיר לכשר פרווה). נותר רק לקוות שהדת שמתגאה כל כך באיסור צער בעלי חיים, אף על פי שכיום הוא בהחלט לא מיושם בפועל, לא תוקיע את מה שיכול באמת למנוע סבל ממאות מיליוני בעלי חיים כל שנה בישראל.