אחרי הבחירות לשני בתי הקונגרס האמריקני ייצא הנשיא ברק אובמה לביקור ארוך באסיה. הוא זקוק מאוד להפוגה הזו, בהנחה שלא תלווה בבעיות מיוחדות. תוצאות הבחירות לא יוסיפו לו הרבה בריאות. אם יאבד את הרוב בבית הנבחרים ובסנאט, תהיה זו תבוסה קשה שלא במהרה יתאושש ממנה. אם יציל את הרוב בסנאט - יהיה זה הישג חלקי. קשה למצוא בוושינגטון מי שמוכן לנבא שהרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים יישמר.
ההבטחה הגדולה שהתרחשה לפני שנתיים נראית היום כאחת האכזבות היותר גדולות שידעה אמריקה. הפער העצום בין יכולתו הרטורית של אובמה לבין יכולת הפעולה שלו הופך אותו למנהיג המאבד את תמיכת עמו ואת תמיכת מי שקיוו להצלחתו בעולם. דיבורים על כך שלא ינסה להתמודד על כהונה שנייה נשמעים מתוך החוגים הקרובים לו ביותר. הוא עצמו עדיין לא דיבר על כך, אך יש המפרשים זאת מהתבטאויות כאלה ואחרות שלו.
יהפוך גברא רבא בענייני חוץ?
האם נשיא שאיבד את הרוב בקונגרס, ואשר ידיו יהיו כבולות כמעט לחלוטין בכל הנוגע לענייני הפנים של ארה"ב, יהפוך גברא רבא בענייני חוץ? זו, לכאורה, האפשרות הצפויה. כך נהג רייגן כשאיבד את הרוב, כך נהג גם קלינטון. אני סבור שתבוסה גדולה בשני הבתים תהפוך את אובמה לברווז צולע גם במהלכיו הבינלאומיים. אם התבוסה תהיה פחות נוראה, והוא אכן יפנה לאופציה שאותה נקטו קודמיו, קשה להאמין שהתחום הבינלאומי יהיה משמעותי מאוד בעיני הבוחר שעיניו כלות אל מול הסטטיסטיקה הכלכלית הגרועה. אבל אובמה לא יוכל לשבת בחדר הסגלגל ולהתבטל שנתיים. חוץ מזה, יש לו גם סדר יום בינלאומי, והוא עשוי למצוא עצמו עוסק בו יותר ויותר.
הוא יהיה חייב לעסוק בהמשך ההתנתקות מעירק ולעשות כל מה שלאל ידו כדי לא להותיר אותה טרף לאירן. הוא יהיה חייב לעסוק בסיום הפרשה באפגניסטן, ומתברר שאין לו ברירה אלא להגיע להבנות עם הטליבן כדי לא לצאת משם בחרפה ובהשפלה. הוא יהיה חייב להחליט כיצד הוא מטפל באיום הגרעיני האיראני ולבחון מחדש את מהלכיו המוטעים בהקשר הישראלי-פלסטיני.
הוא מבין שבתחום הקפאת ההתנחלויות הגיעו הצדדים למבוי סתום, וכי המשך המו"מ על היקף ההקפאה וזמנה, ועל התמורה שיקבלו תמורת הקפאה חלקית ושיבה לשיחות, עלול להימשך זמן רב מדי, וזמן כבר אין לו. ברור לו שהזמן האפקטיבי שלפניו אינו ארוך הרבה יותר משנה. הוא מחפש דרכים אחרות - מעבר מיידי לשיחות חשאיות אינטנסיביות ומעבר להסדר חלקי, בנוסח השלב השני של מפת הדרכים, וזאת בתוספת התחייבות אמריקנית משמעותית באשר לעקרונות הסדר הקבע. אובמה שואב עידוד מסוים מכך שבשלב זה מתנגדים גם הישראלים וגם הפלסטינים לרעיון החלקיות באותה מידה.
אז עוד יכול להיות כאן מעניין אחרי הבחירות.