הבשורה תצא מקליפורניה (ומה עם ישראל?)

ביום שלישי בבוקר, בעוד מיליוני אמריקאים מצביעים לנציגיהם בקונגרס, יצביעו אזרחי מדינת קליפורניה גם במשאל עם על לגליזציה של מריחואנה (קנאביס), שעלול להרעיד את אמות הסיפים של מדיניות הסמים העולמית הכושלת להפליא זה כמה עשורים. נכון לעכשיו, הסקרים מנבאים שוויון בין המצדדים והמתנגדים. במידה והרוב יתמוך במהלך, ישתווה מעמדה החוקי של המריחואנה פחות או יותר עם שני הסמים החוקיים - אלכוהול וטבק (תחת מגבלות והרשאות מיוחדות).

לא בכדי נשואות העיניים לקליפורניה, שידועה זה זמן כיצרנית תהליכים חברתיים פרוגרסיביים, שתרמו להעצמת חופש הפרט, להשגת צדק חברתי ורפואי ולשוויון זכויות. ההתנגדות למלחמת וייטנאם, זכויות הומוסקסואליים וחולי איידס, פונדקאות ומריחואנה רפואית הם רק חלק מהתהליכים שפרצו מקליפורניה לתודעה העולמית כתוצאה מעבודת אקטיביסטים, משאל עם או מחאה עממית אנטי ממסדית כנה. מגמות אלו אומצו מאוחר יותר, בחלקם או במלואם, על ידי מדינות אחרות בארה"ב ומדינות רבות בעולם המערבי.

הצעה 19, הנקראת גם "רגולציה, שליטה ומיסוי של קנביס Regulate, Control and Tax "Cannabis Act of 2010 קוראת לאשר החזקה חוקית של עד 28.5 גרם (אונקיה) של מריחואנה לצריכה אישית, לבני 21 ומעלה, במקום מגורים, או במקום ייעודי מאושר לכך, ולגידול מריחואנה בשטח שלא יעלה על 2.3 מטר. ההצעה מבקשת לספק מעמד חוקי לפעילויות שונות הקשורות למריחואנה, נותנת הרשאה לרשויות מקומיות לבנות רגולציה לפעילויות אלה, מרשה לאותן רשויות להטיל ולגבות מסים שונים, ומגדירה עונשים פליליים ואזרחיים הקשורים להפרת החוקים החדשים הנוגעים לגידול, מכירה, הפצה, הסעה, גיל הקונה והמוכר, כמויות, נהיגה, נוכחות קטינים וכדומה. להצעה תומכים רבים ומכובדים כמו הפדרציה האמריקאית של מורים, אגודת השוטרים השחורים, אגודת השוטרים הלטיניים ועוד.

ההגיון הכלכלי הוא אחד הטיעונים המרכזיים המחזקים את השאיפה ללגליזציה של הקנביס בקליפורניה. השוק השחור מגלגל כיום בין 14-15 מיליארד דולר בשנה וכמו בישראל, כל הכסף מגיע לעולם התחתון ולארגוני טרור. על פי הערכות מבוססות, מיסוי ענף המריחואנה, הענף "החקלאי" הגדול ביותר בקליפורניה, צפוי להכניס (ב50 דולר מס לאונקיה של 28.5 גרם) לכלכלתה הצולעת יותר מ- 1.4 מיליארד דולר המיועדים בין השאר לחינוך נגד שימוש בסמים, לטיפול בבעיות (אם יתעוררו) הקשורות בצריכת מריחואנה, לשכירת שוטרים ומורים שפוטרו ולמטרות טובות אחרות. לפי ההערכות, ייווצרו אלפי משרות חדשות, הפשע יפחת, היחסים בין המשטרה לקהילות ישתפרו והנזק הנגרם לחברה וליחידים מאלכוהול יפחת משמעותית עקב קיומה של אלטרנטיבה חוקית מזיקה פחות. לראיה, מספר רב של אנשי עסקים כבר מתארגנים לייצור מסיבי של אספקה חוקית על פי התנאים החדשים. בקליפורניה נפתחה "אוניברסיטת הקנביס" המלמדת על התכונות הרפואיות והאקולוגיות של הצמח, איך לגדלו ביעילות ולצרוך אותו באחריות.

במידה וההצעה תעבור, השוק השחור יאבד את שליטתו והייצור והמכירה יעברו למגדלים ומפיצים מורשים ברישיון (כמו בסיגריות והאלכוהול) אך תחת רגולציה כבדה. ניתוח כלכלי של בית הנבחרים בקליפורניה גילה כי ההצעה יביא לחיסכון ניכר במערכת המשפט והאכיפה ברמת המחוז והמדינה בעלויות מעצר, מאסר, שפיטה ומעקב אחרי משוחררים על תנאי. 75 אלף איש נעצרים מדי שנה בקליפורניה על עבירות הקשורות למריחואנה. החקיקה תפנה תאי בית סוהר המלאים כיום ב"עבריני מריחואנה" לכליאתם של פושעים רציניים באמת.

הטיעון הנוסף של המצדדים בשינוי הוא שמדיניות איסור המריחואנה, (כפי שתקפה בחוק הפדרלי, ולא תשתנה גם אחרי אישור השינוי בחוק אם יקרה) לא מצליחה להפחית את הדרישה או האספקה של המריחואנה או של סמים אסורים אחרים. מבחינה סטטיסטית, למרות החוקים הדרקוניים, ארה"ב מובילה את העולם המערבי באחוז משתמשי הסמים בכל הקטגוריות. הוצאת מיליארדים על ענישה ואכיפה גרמה רק להתעשרותם של מלכי השוק השחור ובעלי בתי סוהר פרטיים, הסיטה משאבי חוק ומשפט יקרים לרדיפה אחרי צרכני וסוחרי המריחואנה על חשבון טיפול בפשיעה חמורה, גרמה לצרכנים לצרוך יותר אלכוהול (כיוון שהוא סם משפיע תודעה אך חוקי) ובנוסף לכל פגעה בחופש הפרט של האזרחים ובזכותם לפרטיות. טיעונים אלה רלוונטיים כמובן גם למדיניות הסמים הכושלת בישראל.

לעומת זאת, המתנגדים להצעה 19 גורסים כי הלגליזציה תוביל לעלייה במספר צרכני המריחואנה, שהוא אגב הסם הלא חוקי הנפוץ בעולם (בין 250-300 מיליון משתמשים בעולם). לעמדה זו אין כל ביסוס והיא סותרת ממצאים ממדינות שונות, גם בתוך ארה"ב, שבשנות השבעים עברו דה-קרימנליזציה (הפסקת הפללה ומעבר לקנסות אזרחיים עבור אחזקה אישית) וגם ממדינות באירופה, כמו פורטוגל והולנד, שלא רשמו עליה משמעותית של צריכת מריחואנה/חשיש או סמים אחרים כתוצאה מהפסקת הפללה של צריכה אישית. טיעון נוסף הוא שהמריחואנה של היום חזקה פי כמה מהמריחואנה של שנות השישים ולכן מסוכנת יותר. המרכז האמריקאי למחלות פרסם ב-2003 מידע שקושר 20,687 מקרי מוות לאלכוהול ואף לא מקרה מוות אחד למריחואנה. מכאן שגם טיעון זה הוא דמגוגיה מבית מדרשם של הכוחות השמרניים והריאקציונרים בארה"ב.

ואילו כאן, בארצנו הקטנה, הרגילה לפתור בעיות בכוח ולא בשכל, מודל האיסור המוחלט עדיין ממשיך באינרציה מטומטמת, ללא בדיקת יעילות או שינוי מהותי, למרות כישלונו המהדהד. עקב אי חוקיותו של הקנביס, גם כאן צעירים פונים לאלכוהול הגורם לאלימות נוראית ולתאונות דרכים. הכסף זורם לקבוצות עברייניות ולארגוני טרור מעבר לגבול המוכרים לאזרחי ישראל חשיש מזוהם בחומרים שונים או מריחואנה באיכות נמוכה כדי לממן עוד טילים ורקטות המיועדות לפעולות נגד ישראל.

הגיע הזמן שאזרחי המדינה, בעיקר המעשנים מביניהם, יביעו דעתם בנושא, בבחירות או בדרכים אחרות, ויפעלו למען הפיכת המריחואנה לחוקית בישראל. אני באופן אישי ניסיתי לעשות זאת עם הקמת מפלגת עלה ירוק אך כנראה הקדמנו את זמננו. יש לקוות שהחוק שיעבור בקליפורניה יהווה מודל לאימוץ בישראל, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר גם בעניין חשוב זה.


* בועז וכטל הוא מייסד מפלגת עלה ירוק וממקדמי המריחואנה הרפואית בישראל