פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אום אל?פחם (2): אינטרס הדדי בשכנות טובה

      מאורעות אום אל?פחם אינם אלא תמרור במדרון החלקלק שבו צועדת מדינתנו. "חוק הנאמנות" ו"חוק האזרחות", למשל, מבטאים חלק מהסתה חסרת תקדים נגד ערבים, והפעם נגד ערביי ישראל.

      תפקידה של המשטרה הוא לגבות הפגנות חוקיות, ואנשי הימין הכהניסטי אכן קיבלו אישור כחוק. אבל כשהימין הכהניסטי מכריז באום אל?פחם ש"אנחנו בעלי הבית של הארץ הזאת", ברור שהמטרה היתה להסית ולהתגרות. בכלל, העובדות שמיכאל בן ארי הוא חבר כנסת ואיתמר בן גביר הוא עוזרו אומרות שהכנסת פתחה שעריה לגזענות בוטה ולשנאת ערבים.

      נכון, יש ויכוח באשר למדיניות הנכונה לגבי ערביי ישראל. מותר לדיון הזה להתקיים, וחשוב שיתקיים. גם לפני שנים היו פערים גדולים בגישה, באידיאולוגיה ובאמונות היסוד בין ח"כים יהודים לבין ערבים - אבל אז היתה סובלנות והיה ניסיון לעצב איזה מכנה משותף על אף השוני. היום דומה שהנטייה היא להפריד. למצוא את ההבדלים. יש לציין כי האיבה הנוכחית, מקורה גם בהתנהגות של חלקים מנבחרי הציבור הערבים.

      השתתפותה של חנין זועבי במשט הטורקי היתה משגה חמור של המנהיגות הערבית שחייבת לשרטט לעצמה את גבולות המותר והאסור, גם במשטר דמוקרטי. אבל מה שפגם יותר מכל במערכת היחסים נובע מההסתה הבלתי פוסקת (והמאוד מועילה פוליטית) של אביגדור ליברמן ואנשיו נגד ערביי ישראל. ליברמן ואנשיו מודעים לרגישות הנושא אבל הם רוצים בכל זאת להסיר את סדין הלגיטימיות מתחת רגליהם של ערביי ישראל. התוצאה היא שמבחינת העולם, הדיבורים האלו רק מערערים את הלגיטימיות של ישראל.

      יש לי חברים ערבים והם בעיניי יותר ישראלים מאלו שבאו להפגין נגדם באום אל?פחם. חבריי הערבים משתייכים לקבוצה גדולה של ערבים?ישראלים, שבכל סקרי דעת הקהל מוכח כי הם מוכנים לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית שתעניק להם שוויון של אמת.

      נסתפק בלהיות אור לעצמנו

      אנו מדברים רבות על הניסיון של גורמים עוינים לשלול את הלגיטימציה של ישראל ואת הניסיון הנואל לצייר אותנו כגזענים. אבל התנהגותנו כלפי ערביי ישראל היא נייר הלקמוס לסובלנותנו ופתיחותנו. נגזר עלינו לחיות כאן עם מיעוט ערבי שאינו משתייך לשום פלג של התנועה הציונית. עלינו לכבד מיעוט זה ולהיטיב את תנאיו.

      עת הייתי חבר כנסת צעיר, השתתפתי בהתייעצות על אודות העלאת אחוז החסימה. ראש הממשלה דאז מנחם בגין, שכינס את ההתייעצות, אמר בפירוש כי הוא מתנגד להעלאת אחוז החסימה כי אז יהיה חשש לייצוג הערבים בכנסת ואנו מעדיפים אותם איתנו מאשר בתנועה חוץ?פרלמנטרית. אלו דברים חשובים שיש לדעת. אלא שהימין החדש אינו ימין?בגיני. הוא ימין פחות רציונלי ופחות סובלני לאחר ולשונה.

      מאורעות אום אל?פחם עוד ייבחנו וייבדקו - אבל בכל מקרה הם תמרור אזהרה. אנו, במו ידינו, נותנים כוח לחוגים יהודיים שבזים לדמוקרטיה ומעלים את דגל השנאה. עלינו להוכיח לעולם הגדול שאנו חברה דמוקרטית סובלנית, אבל ראשית כל, עלינו להוכיח לעצמנו את נאורותה של מדינת ישראל. יש די כוחות במדינה - גם בליכוד, גם בקדימה וגם במפלגת העבודה - אשר גס ליבם במהלכים האחרונים של הימין הקיצוני, מהלכים שהגיעו לשיאם בצעדת אום אל?פחם.

      עדיין יש לנו את הכוח, את היכולות ואת האמונה לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כידוע, בן?גוריון רצה שנהיה אור לגויים. היום נסתפק בכך שנהיה אלומת אור לעצמנו.