מסמכי ויקיליקס

פעולות ההרג והעינויים שבהן שקועה ארצות הברית עד צוואר בעיראק מביאות לידי ביטוי את שיא הצביעות, ומבליטות את המוסר הכפול שבו לוקה המערב כולו ביחסו ללחימה בטרור. מדובר במעשי זוועה שאותם נוקטות האימפריה - הקורסת לאיטה? - וגרורותיה האירופיות במסגרת מלחמתן השוטפת בטרור, אבל בה בעת ביחס לישראל יש דרישות אחרות. מה שאינו יאה במיוחד טמון בהפקדת זוועת העינויים בידי "קבלני משנה", תוך כדי הסבת פנים כמי שאינו שותף ויודע. על שכזה אומר המשל הערבי: "מתנה אהבים עם חזירה, אך מסיט את זנבה במקל מפאת הגועל".

הדלפות הצילומים והמסמכים הסודיים של ויקיליקס מצליחות לשרבב את העובדות המכוערות והבלתי נמנעות מהשטח היישר אל דעת הקהל העולמית. כך חודרים המסמכים והתמונות לסלון המחומם של כל הגולדסטונים שמצפונם המתחסד מכוון, מתברר, רק לישראל. טיפוסים אלה, האצים להתחבק עם רוצחי חמאס ולהכפיש ולהאשים את ישראל בשל כל פגז תועה, נאלצים להתעמת עתה עם התמונות ועם מסמכי הזוועה המוצבים לנוכח פניהם מבית. אבל הם מסרבים להתבונן, כאותו פסיכופת נפשע המככב בסרט "התפוז המכני".

נראה את מתחסדי המוסר תוקפים עכשיו את אמריקה. אבל אין לצפות לשינוי - דבר לא ישנה את מארג שנאתם של "פעילי שלום" לישראל, אולם אינתיפאדת המסמכים והתיעוד המצולם שמעורר אתר ויקיליקס לפחות מציבה מראה מול פניהם הצבועות, וייתכן שבתהליך ארוך הדבר ישנה את יחס האומות לטרור.

זה זמן רב גוברים הקולות התובעים לערוך שינוי דרמטי בסגנון הלחימה בטרור. מדובר בעיקר בנורמות המוסריות והמשפטיות האמורות לסייע בלחימה נגד סוג נפשע זה של הרג אזרחים לקידום מטרות דתיות ופוליטיות. עדויות ממלחמת העולם השנייה מצביעות על כך שגם אז לא היה כמעט קשר בין האמנות הבינלאומיות שנתקבלו לבין הזוועות שבוצעו בפועל, גם בידי מדינות הברית. גם בימים אלה ממחיש אתר ויקיליקס שאי אפשר להילחם בטרור בשיטות ובערכי המוסר האנכרוניסטיים שלא כובדו על ידי הטרוריסטים.

בעבר נהוג היה לומר כי שרביטו של הגנרל נמצא בידי הטוראי, היום אפשר לומר כי עתידו של הגנרל נמצא בדיסק און קי ובמצלמת הסלולרי שבידי כל טוראי. מתברר כי הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לכל חייל מיוסר לתעד ולפרסם את המציאות המתהווה בשדה הקרב ובחדר החקירות, ולהבקיע, באמצעות אתרים כמו ויקיליקס, את מסך הסודיות המניפולטיבי שבצילו חסה המערב עד כה.

מציאות חדשה זו תאלץ את העולם המערבי, הנתון במאבק ההולך ומסלים בטרור, לנוע לעבר החלטה חד?משמעית: לשנות את חוקי המלחמה בטרור. לא יהיה אפשר עוד לרחוץ בטוהר הלחימה בטרור. אסור לאשר עינויים, אך מול צילומי עריפת ראשי אזרחים למען אללה יצטרכו החיילים לקבל אישור להילחם בפונדמנטליסטים גם בדרכים לא שגרתיות. את העובדות האלו לא יהיה אפשר עוד להסתיר בעתיד, ואסור לעשות זאת.

לכן העולם המערבי ייאלץ "לצאת מהארון" ולא להותיר בידי שליחים לדבר עבירה את העבודה המלוכלכת והבלתי נמנעת הנגזרת מהמלחמה בטרור. אין להצדיק הדלפות, ואף לא מעשי זוועה נקמניים, אך יש להגדיר מחדש את גבולותיה המוסריים והמשפטיים של הלחימה האכזרית בטרור. אנחנו זקוקים לכך כדי לספק גיבוי לפעילות נגד הטרור ולהצליח לסכל אותו.