למרות החשדות נגד ראש הממשלה לשעבר, חקירות הבכירים בנוגע לפרויקט הולילנד והפרסומים על פרשות שוחד הצצים יום ביומו במציאת הישראלית - ואולי דווקא בגללם - תפיסת השחיתות בישראל נותרה ללא שינוי.
לפי המדד לתפיסת השחיתות בעולם שפירסמה הבוקר (שלישי) עמותת שקיפות, נראה כי היקף התופעה בה בעל כוח מנצל לרעה את תפקידו או מעמדו להשגת רווח אישי נותרה באותו רמה בשנתיים האחרונות על ציון 6.1 - כאשר 0 מייצג שחיתות גבוהה ביותר ו-10 מייצג ניקיון משחיתות.
מהנתונים שפרסמה העמותה, אשר מהווים את אחד האומדנים החשובים לבחינת מידת השחיתות בעולם, עולה כי מתוך 33 מדינות ה-OECD, מדורגת ישראל במקום ה-22, וכי מתוך כלל 178 המדינות שנבדקו, נמצאת ישראל במקום ה-30, לצד ספרד. במדד הקודם, כאמור, קיבלה ישראל עם אותו הציון , אולם עמדה במקום ה-32 מבין כלל המדינות.
במקומות הראשונים במדד נמצאות דנמרק, ניו-זילנד, סינגפור, פינלנד ושבדיה, כשכולן זכו לציון גבוה מ-9, ולאחריהן קנדה (8.9), הולנד (8.8), אוסטרליה ושוויץ (8.7) ונורבגיה (8.6). המדינה הממוקמת במדד כמושחתת ביותר היא סומליה, שזכתה לציון 1.1 ואחריה מיאנמר ואפגניסטן (1.4), עירק (1.5) וסודן (1.6). כמו כן יש לציין כי 133 מתוך 178 המדינות שנבדקו קיבלו ציון נמוך מ-5, כך שלפי נתוני המדד, מצב השחיתות הציבורית בעולם עדיין לא במצב טוב.
ארה"ב, לפי המדד, ירדה השנה בציון ל-7.1. מדינות נוספות בהן עלתה רמת השחיתות ניתן למצוא את יוון ואיטליה. כמו כן, בין המדינות המשתפרות בהן ירדה השחיתות הן צ'ילה, כווית וקטאר.
תפיסתם של מומחים - לא של הציבור
בין מדינות ה-OECD, ניצבות מדינות כמו פולין (5.3), הונגריה (4.7), טורקיה (4.4), איטליה (3.9) ויוון (3.5). כמו כן, אם בוחנים את הציונים של שכנותינו, ישראל ניצבת במקום הראשון מבין מדינות המזרח התיכון הגובלות בה, כאשר ירדן במקום ה-50 עם ציון 4.7, מצרים במקום ה-98 (3.1), סוריה במקום ה-125 (2.5) ולבנון במקום ה-130 (2.5).
לדברי מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, גליה שגיא, "ישראל שמרה על יציבות בשנתיים האחרונות, מבחינת האופן בו היא נתפסת בכל הנוגע לשחיתות. למרות זאת, עלינו לזכור כי המאבק בשחיתות הוא מאבק יומיומי".
מדד תפיסת השחיתות העולמי בחן נתוני סקרים מתחילת 2009 ועד לספטמבר 2010 על התדירות וההיקף הכספי של מקרי השוחד במדינות, בהתבסס על מומחים, הן מהמדינות עצמן והן מחוצה להן. בין המקורות בהם נעזר המדד הבנק לפיתוח אפריקה, הבנק לפיתוח אסיה והבנק העולמי.
לדברי העמותה, בחינת תפיסת השחיתות ולא השחיתות עצמה נובעת מכך שקשה להעריך את הרמות המוחלטות של שחיתות במדינות שונות בהתבסס על מידע אמפירי. בעמותה אומרים כי דווקא "ניסיונות אפשריים להשוות בין מקרי שוחד מדווחים, מספר כתבי אישום או דיונים המובאים לבימ"ש הקשורים ישירות לשחיתות, לא יכולים להיחשב כאינדיקאטורים מוחלטים של רמות השחיתות". עם זאת לטענתם, השוואה מסוג זה לעיתים הצביעה על רמת היעילות של התביעה, בתי המשפט או התקשורת בחקירת וחשיפת שחיתות.