בעוד יומיים יחגוג האו"ם יום הולדת 65. איני יודע מה ההכנות שנערכות כדי לחגוג את היום הזה בעולם, אך קשה לי להאמין שבארץ יעשו מזה עניין גדול. למרות שהאו"ם הוליד אותנו, מיהרנו להתנער ממנו. בן?גוריון תמיד הקפיד להדגיש כי היתה זו מלחמת העצמאות שהולידה את ישראל, אך זהו רק צד אחד של האמת.
נכון שאלמלא הצליחה ישראל הצעירה להגן על עצמה מפני צבאות ערב לא היתה עוזרת לנו שום החלטה של האו"ם. אבל זה גם נכון שאילו היו הבריטים מסיימים את המנדט, ואילו צבאות ערב היו מנסים להשתלט על שטחי המנדט, ואילו היתה ישראל מתגברת עליהם, ומבטיחה שליטה על רוב שטחי המנדט, כפי שעשתה במלחמת השחרור, עדיין היתה זקוקה לכך שיכירו בה כמדינה.
אלמלא היה האו"ם מכיר בה, ספק רב אם מדינות העולם היו עושות זאת.
האו"ם הוא גבינה צהובה עם חורים רבים. היינו מעדיפים ארגון קצת שונה. פתוח, ליברלי, מוכן להקשיב ולהשתכנע, המעניק עדיפות לערכים של חופש ושוויון וזכויות אדם. ארגון המסוגל להקיא מתוכו מדינה שאחמדינג'אד הוא נשיאה, שמקבל לשורותיו מדינות דמוקרטיות, שאינו נותן יד למסגרות כמו המועצה לזכויות האדם, ושאין בו גושים הפועלים אוטומטית. ארגון שמזכ"לו אינו רק פקיד הנבחר בשל היותו מייצג את המכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא מנהיג, הרשאי להביע את דעתו, ללחום נגד כל עוול, נגד הצביעות, נגד הפגיעה בזכויות האדם, נגד קיפוח האישה הנוראי ברוב עמי העולם, נגד ניצול הילדים.
האו"ם הוא ארגון מסורבל המשקף מציאות שעוצבה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. המעצמות שניצחו במלחמה אירגנו לעצמן עולם חדש, שבו ניתן בידיהן המונופול על החלטות לצאת למלחמה, להשתמש בנשק גרעיני ועוד ועוד. אין לו שום כלים של ממש לעדכן את עצמו. עשרות שנים חלפו עד שסין החליפה את טייוואן, אבל מדינות ענק כמו הודו וברזיל עדיין אינן מצליחות להפוך חברות קבועות במועצת הביטחון. מאות ההחלטות של מועצת הביטחון הן בבחינת יציאה ידי חובה כמעט בכל נושא.
לא נשכח את ההשוואה לגזענות
ולנו יש את פינת הכעס שלנו. גם לאחר שהאו"ם ביטל את החלטתו המשווה בין ציונות לגזענות, לא נוכל לשכוח לו את ההחלטה המטורפת הזו מ?1975. ישראל אינה צדיקה תמימה, ואינה נקייה מעשיית עוול, אבל אם מי ששופט אותה הוא מדינה כמו לוב (הנשיאה התורנית של המועצה לזכויות האדם בז'נבה), אז אין גבול לצביעות. יש באו"ם קבוצה של 77 מדינות "בלתי תלויות" המצביעות נגד ישראל באופן אוטומטי (כפי שיש באו"ם מדינה אחת המטילה וטו אוטומטי על כל החלטה בעייתית מבחינתנו במועצת הביטחון).
עם זאת, מעולם לא הצליח המין האנושי להקים משהו דומה לאו"ם. מגדל בבל, שהיה ניסיון דומה לכך, קרס. חבר הלאומים, שהוקם בהשראתו של נשיא ארה"ב תומאס וודרו וילסון, הקיף רק חלק ממדינות העולם (ארה"ב לא היתה חברה בו בעקבות החלטת סנאט ששללה את הצטרפותה, כבר בינואר 1919; בריה"מ היתה חברה בארגון רק בין 1934 ל?1939), ונכשל במשימתו לקיים ביטחון קולקטיבי בעולמנו. מלחמת העולם השנייה היתה כישלונו הגדול ביותר, והוא קרס.
ב?24 באוקטובר 1945 חתמו 51 מדינות על מגילת האו"ם. כיום, עם הצטרפות מונטנגרו, יש באו"ם 192 חברות. זה איננו מועדון אקסקלוסיבי, וייחודו בכך שאין מי שנמצא מחוץ לו. העובדה שבפעם הראשונה בהיסטוריה נפגשות כל מדינות העולם זו עם זו, ובכלל זה אויבים מושבעים שאינם מחליפים זה עם זה מילה וחצי מילה, היא התפתחות מדהימה שהתרחשה במאה ה?20 לאחר שהעולם נדהם מן האכזריות וההרס שנחשפו במלחמת העולם השנייה.
יש מקום לערוך באו"ם רפורמות רבות מלבד השיפוץ שנערך בבניין המפורסם שלו בימים אלה. אבל עם היד על הלב, אם היה עלינו לבחור בין עולם שאין בו ארגון בינלאומי, ושאי אפשר למצוא בו אפילו במה כדי להשמיע קול בפני האחרים, לבין עולם שבו קיים ארגון שכזה, דומני שרק מעטים מאיתנו היו בוחרים באופציה הראשונה.