וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדיניות אובמה: על עידן "אחרי הבחירות"

זלמן שובל

24.10.2010 / 7:38

"אחרי הבחירות" באמריקנית זה כמעט כמו "אחרי החגים" אצלנו. בתקשורת, בפוליטיקה וגם סתם בשיחות חולין - כולים תוהים מי יושפל ומי ירום, ואם לתוצאות הבחירות לקונגרס תהיה השפעה על מדיניות החוץ האמריקנית, ובפרט לגבי ישראל. במילים אחרות, השאלה היא אם הנשיא אובמה, משוחרר משיקולי בחירות, יפעיל לחצים על ישראל או לא?

ברם, גם אם תתממשנה רוב התחזיות ומפלגתו הדמוקרטית של הנשיא אכן תספוג מכה, זה לא אומר שהדבר ישפיע בהכרח על מדיניות החוץ שלו. נושאי החוץ נעדרו לחלוטין ממערכת הבחירות הנוכחית - לא ישראל ואף לא אפגניסטן ועירק שיחקו איזה שהוא תפקיד, למרות הקורבנות האמריקנים הרבים שהמלחמות האחרונות (שזכו בינתיים לכינוי "מלחמותיו של אובמה") גובות.

גם מישראל יידרשו צעדים

מערכת הבחירות התמצתה כל כולה בענייני פנים וכלכלה: מאזן התשלומים, מדיניות המסים, החוב החיצון העצום והגירעונות התקציביים, ובעיקר האבטלה הגואה. מכל זאת לא נובע, כמובן, שנושאי חוץ ייעלמו ממסך המכ"ם הפוליטי. אך קשה לראות איך מלחמת אפגניסטן או המצב בעירק יהיו כנפי הדגל שתחתיו יבקש אובאמה את אמון הציבור בעוד שנתיים מהיום. לכך יש להוסיף שמבחן החוץ האמיתי החשוב ביותר שעומד בפני הממשל הוא אירן - ובעניין זה נראה שהנשיא עודנו מתלבט.

בימים אלה עורך הנשיא שינויים בקרב יועציו לביטחון לאומי, כלומר במערכת שמעמדה בעיצוב מדיניות החוץ שאינו נופל מזה של מחלקת המדינה בראשותה של קלינטון. האיש שירש את תפקידו של היועץ הקודם, הגנרל ג'ים ג'ונס, הוא טום דונילון, סגנו לשעבר של ג'ונס. עליו נאמר כי חושיו הפוליטיים אינם נופלים מבקיאותו בענייני חוץ. קיימת, אפוא, סבירות שגם שיקולים פוליטיים לא ייעדרו לחלוטין מהמדיניות שהנשיא ירצה לקדם בשנתיים הקרובות, כולל בענייני ישראל. אך בלי קשר לתוצאות הבחירות יש לזכור שבשיטת הממשל בארה"ב מדיניות החוץ היא נחלתו של הבית הלבן ולא של הקונגרס. אף שזה האחרון יכול, כמובן, להשפיע.

קונגרס ידידותי בהחלט יפעל לטובת ישראל ויש לנו ידידים רבים בשתי המפלגות - אבל אסור שבגלל דיבורים בלתי זהירים אצלנו ייווצר רושם כאילו ישראל היא אחוזתם הבלעדית של הרפובליקנים. בשולי המערכת יש "לשעברים" כמו זביגנייב בז'זינסקי, יועצו לשעבר של קרטר, וברנט סקוקרופט, יועצו של הנשיא בוש האב, שדוחקים באובמה להציע "פתרון כפוי".

אך נראה שהנשיא עצמו אינו מתלהב מכך בשלב זה. נראה שהוא מבין היום טוב מבעבר שהיעד שקבע לסיום הסכסוך הישראלי?פלסטיני, בתוך שנה, אינו מציאותי. לכן עדיף לנסות ולהשיג התקדמות בשטח, להתרכז בקידום כלכלה משגשגת בשטחים הפלסטיניים, בשיפור הביטחון השוטף, בהסרת מחסומים, ובעיקר להמשיך לדבר כדי לשדר אופטימיות והתקדמות. כל זאת בלי להסתכן בכישלון מיידי.

כפי שבנימין נתניהו יודע שהאיש שיעמוד מולו לפחות בשנתיים הקרובות הוא אובמה, גם האמריקני מבין שבן שיחו יהיה נתניהו. ועל אף חוסר הסימטריה, שניהם יעשו כמיטב יכולתם למנוע עימותים.

המטרות הסופיות של אובמה לא השתנו אמנם וגם לא ישתנו, אך שנה לאחר שקיבל "בפוקס" את פרס נובל לשלום, ייתכן שגישתו האידיאולוגית עברה כמה "גיהוצים" של ריאל פוליטיק. כתוצאה מכך לא תתגשמנה התקוות של הפלסטינים ושל גורמים ישראליים מסוימים ללחצים אמריקניים על ישראל. גם המדינות הערביות המתונות - מצרים, ירדן, סעודיה, מרוקו ונסיכויות המפרץ - החליטו לפני שבועיים על מתן שהות נוספת לארה"ב בעיקר מפני שהן, בדיוק כמו ישראל, אינן חפצות בהחרפת המשבר. הדאגה המשותפת היא האיום הגרעיני מאירן.

עם זאת, אל לישראל להיתפס לשאננות. גם מצידה יידרשו צעדים או הימנעות מצעדים, כדי להבטיח שאי ההסכמות בינה לבין וושינגטון לא יובילו לעימותים. חוץ מאויבי ישראל איש אינו רוצה בהם.

  • עוד באותו נושא:
  • ברק אובמה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully