רצח רבין: הכשל המקצועי ששינה את ההיסטוריה

ההתרעה שהתקבלה על כוונת "הג'יהאד האסלאמי" לבצע פיגוע בישראל, הכניסה את כולנו לכוננות. העובדה שבמוצאי השבת של הארבעה בנובמבר 1995 הייתה אמורה להתקיים בתל אביב עצרת בהשתתפות ראש הממשלה רבין וצמרת הממשלה חייבה היערכות מיוחדת.

כמי שכיהן אז בתפקיד ראש המרחב הדרומי בשב"כ והיה מופקד על לחימה בטרור מעזה, היינו בהיערכות מיוחדת למנוע יציאה של פיגוע מהרצועה. לג'יהאד האסלאמי כבר הייתה הצלחה מבחינתו, כאשר הוציא בתחילת אותה השנה מעזה את שני המתאבדים לצומת בית ליד וגבה מאיתנו מחיר דמים כבד ביותר. במהלך השבת בדקנו שוב ושוב כל פיסת מידע שהגיעה כדי לבדוק אם יש בה כדי להוביל למניעת פיגוע כלשהו.

ואז, במוצאי השבת, כשאני נמצא בביתי באשקלון, הגיע אלי הדיווח הראשון על פגיעה בראש הממשלה. בתוך דקות כבר ישבתי בחדרי שבמטה השב"כ ועמי אנשי המקצוע. חומרי מודיעין נסרקו לראות שמא פספסנו משהו, והאם אנו עלולים לחטוף פיגוע שני ממחבל נוסף (בבית ליד הם התפוצצו בזה אחר זה). בעודי מתעדכן מפי אנשי על תוצאות בדיקותיהם, התקשר אלי סגן ראש השב"כ ועדכן כי המחבל שירה בראש הממשלה רבין הוא יהודי. אלא שהתדהמה הזו התחלפה באחת אחרת כעבור דקות בודדות, כשהתבשרנו כי ראש הממשלה יצחק רבין נרצח.

מכאן ההיערכות הייתה לקראת תגובות אלימות של טרור מהארגוני בעזה (בצד גילויי השמחה שיהיו שם). הראש חשב עזה , אך הלב היה בתל אביב.

איך זה קרה שהמאובטח מספר אחת של היחידה לאבטחת אישים נרצח באירוע מתוכנן שהתקיים תחת התרעת טרור? יומיים לאחר הרצח, פנה אלי כרמי גילון שהיה ראש השב"כ (והיה בביקור עבודה בחו"ל ביום הרצח) ושאל אם אסכים לסיים תפקידי בדרום ולעבור לתפקיד ראש אגף האבטחה כדי לשקמו בעקבות הרצח. השבתי מיד בחיוב. משהגעתי לתפקיד וחפרתי לעומק כדי להבין את הסיבות לכשל, נדהמתי בכל פעם מחדש. איך יתכן שרוצח כל כך עלוב שפעל בזירת האירוע לבדו, מצליח להשתחל עם אקדח על גופו אל תוך המעגל הקרוב, ה צ מ ו ד לראש הממשלה, לפתוח באש ולפגוע בו?

הבוקר, שמעתי את דמתי, נהגו של רבין גם בליל הפיגוע, מתאר מעל גלי הרדיו את הרגעים שחלפו מרגע ששמע את הירי, דרך הכנסת רבין הפצוע לרכב ועד להגעה לבית החולים איכילוב.

שמעתי את דבריו באוזניים מקצועיות ונותרתי המום. בלתי נתפס כיצד האיש המאובטח ביותר במדינה, אחרי שכבר נפגע מכדורי המחבל, מוכנס בחיפזון לרכבו כשלצידו רק המאבטח הצמוד, שגם הוא נפצע בפיגוע, משל היה זה אירוע בשדה קרב, בשטח אויב. וכך, נוסע הרכב במשך דקות ארוכות כשבו מוטל ראש ממשלתנו מדמם, ואין מושיע. הנהג הוסיף ותיאר כיצד בהגיעם לבית החולים , קרא לאדם מזדמן שיביא אלונקה וביחד הם מעמיסים את רבין ,הפצוע אנושות, על האלונקה ודוהרים עימו לחדר הטראומה.

לפני שבועיים ביקרתי בדאלאס טקסס, בבניין הספרייה שממנו ירה מחבל בנשיא ארה"ב ג'ון קנדי והרגו. שתי יריות ירה אז המחבל מרובה ישן שמחייב דריכה אחרי כל ירייה. הנשיא נפצע מהכדור הראשון וחלפו עוד שש שניות עד שנורה הכדור השני, שהיה גם הקטלני. בהיותי ראש אגף האבטחה, למדתי בין היתר גם את פרטי ההתנקשות בקנדי. מסתבר שאין סוף להיבטים שניתן ללמוד מאירועים כה קשים בחייה של אומה.

שתי אבני הדרך ההיסטוריות והטראומתיות הללו נולדו מתוך כשל מערכתי ומקצועי של גופי הביטחון הממונים. רבין, כמו קנדי, חתר לעיצוב מציאות אחרת, וזאת למרות האיומים הרבים שצפו בקרב חלקים גדולים מן הציבור. שני המקרים מחדדים ביתר שאת את המחשבה מה היה קורה לו האמונים על האבטחה היו ערניים יותר, חדים יותר.

לרוב הציבור קשה לתפוש איך כשל מקצועי שכזה קורה, ומכאן ניגשים לספקולציות וקונספירציות. הגלישה למקומות אלה באה על חשבון העובדות והלקחים שיש ללמוד ממקרים שכאלה. לא רק אצלנו ישנם כאלה המחפשים את הקונספירציה ברצח רבין. בארה"ב עדיין שולפים מעת לעת קונספירציה תורנית הקשורה ברצח הנשיא קנדי. מנהל המוזיאון בדאלאס הציג בפניי את כל הקונספירציות שצפו ועלו עד כה, וגם הסביר לי כיצד הופרכו.

גם אצלנו, כל מחוללי הקונספירציות למיניהן (ואין המדובר באנשים הזויים בלבד), התרסקו על סלע העובדות. הדבר מעורר תמיהה, שלא לומר חשד, שמניעיהם אינם תמימים במקרה הטוב, ושמדובר בחומדי מדון בקרב העם בישראל, במקרה הרע.

יהי זכרו של יצחק רבין ברוך.


הכותב הינו ח"כ מטעם קדימה, כיהן בעבר כראש האגף לאבטחת אישים, ראש השב"כ והשר לבטחון פנים