פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדוע ביקשה הח"כית להצניע את תמונת רבין?

      ח"כ עינת וילף ממפלגת העבודה עוררה סערה כשהציעה לאהוד ברק להחליף את תמונת רבין בחדר הסיעה בזו של בן גוריון. בבלוג שפרסמה היא מסבירה: "מאז רצח רבין, המפלגה שקעה אל תוך אבל על מה שהיה יכול להיות"

      15 שנים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, מבקשים גורמים במפלגת העבודה להצניע את הקשר בינו לבין המפלגה. באחרונה פנתה ח"כ עינת וילף ליו"ר המפלגה אהוד ברק וביקשה ממנו להחליף בין התמונה הגדולה והדומיננטית של יצחק רבין לבין התמונה המוצנעת של דוד בן גוריון בחדר סיעת העבודה בכנסת. לאחר הסערה שעוררה בקשתה, וילף פרסמה בלוג בנושא בדף הפייסבוק שלה בו היא מסבירה כי "גם דוד בן-גוריון וגם יצחק רבין היו מנהיגים נועזים וגדולים למפלגה", כתבה, "אבל במשך הזמן הם הפכו לסמלים של דברים שונים בתכלית: דוד בן-גוריון מזוהה עם כל מה שנעשה תחת מנהיגותו. יצחק רבין, שנרצח, הפך שלא בטובתו, לסמל של כל מה שהיה יכול להיעשות ונקטע/לא נעשה/לא קרה".

      וילף ממשיכה וכותבת כי "בין שני קצוות אלה, מפלגת העבודה שקעה אל תוך אבל על מה שהיה יכול להיות, כואבת את היעלמותו של עתיד ורוד שנקטע באיבו. הותרנו מאחור את התעוזה של העשייה והחזון שאפיינו את רוחה המעשית והפעלתנית של מדינת ישראל ומפלגת העבודה".

      חברת הכנסת הסבירה בבלוג את הסיבה שבגינה היא ביקשה מיו"ר העבודה ברק להחליף בין התמונות: "לפני מספר חודשים, זמן קצר לאחר שנכנסתי לכנסת מטעם מפלגת העבודה, הגעתי לישיבתי הראשונה בחדר הסיעה החדש של מפלגת העבודה. הדבר הראשון אליו שמתי לב בחדר היה ציור צבעוני גדול מאוד במסגרת מוזהבת של יצחק רבין ז"ל. בחדר הלא גדול, לציור היה מקום דומיננטי במיוחד מעל למושביהם של יו"ר המפלגה ויו"ר הסיעה. בפינה, במקום הרבה פחות בולט, היה צילום קטן יותר בשחור ולבן של דוד בן-גוריון, ממוסגרת במסגרת אלומיניום פשוטה. עבורי - די היה להביט בחדר הסיעה ובשתי התמונות כדי להבין את תמצית הדרדרותה של מפלגת העבודה מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין".

      "לשים מאחור 15 שנות אבל"

      וילף הסבירה כי גם איננה רואה פסול בכך שעצרת הזיכרון השנה תהיה האחרונה. "אין זה בהכרח דבר רע או סמל עצוב. ייתכן שזה בדיוק מה שנדרש לנו כדי לשים מאחור 15 שנות אבל, ולשוב ליום שלפני, ל-3 בנובמבר 1995, כשעוד האמנו בלהט ביכולתנו לעצב את עתידה של ישראל, ובעיקר בחובתנו לעשות זאת. חשוב לי להבהיר - אינני יוצאת כנגד יצחק רבין ז"ל. אני רוצה לפעול לכך שמפלגת העבודה תצא מהאבל ומהשקיעה וההתכנסות הפנימית שאפפו אותה במידה רבה - מודעת או לא מודעת - מאז הרצח, ותאמץ מחדש את רוח העשייה והתעוזה שאפיינו גם את בן-גוריון וגם את רבין בחייהם".

      חברה לסיעה של וילף, ח"כ דניאל בן סימון, תקף את עמדתה ואמר כי, "זהו רעיון מביש שמעורר שאט נפש וחלחלה. ראש הממשלה הנרצח ראוי להעצמה עוד יותר גדולה על פועלו המדיני והחברתי. הצעתה של ח"כ וילף פוגעת בזכרו ובמורשתו של ראש הממשלה הנרצח".

      בכנס תנועת המושבים, אמר שר הרווחה יצחק הרצוג כי, "מהבית שלנו לא צריכים להישמע קולות שעלולים ליצור זילות באחת הטרגדיות הקשות בהיסטוריה של עם ישראל. הצעתה של ח"כ וילף עלולה לשרת קולות בלתי פוסקים המנסים לעוות את משמעות רצח רבין ולנסות להשכיחו מהתודעה הלאומית. אני קורא לח"כ וילף לתקן את הרושם שנוצר מדבריה".

      גם חברי המשמרת הצעירה של העבודה תקפו את יוזמתה של וילף. בהודעה שהוציאה המפלגה נכתב כי, "המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה מצרה על התבטאויותיה של חה"כ עינת וילף. מפלגת העבודה חייבת להמשיך ולשאת את דגל הזכרון והמורשת שהנחיל לנו ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. חה"כ וילף, בכוונותיה הטובות, משחקת לידיהם של אלה שמבקשים להשכיח את הרצח. זכרון רצח רבין אינו התרפקות רומנטית על חלום שנקטע באיבו, אלא דווקא תזכורת תמידית לאחריותינו שלא לעמוד מנגד ולצאת כנגד מהרסי הדמוקרטיה באשר הם. חברי המשמרת הצעירה רואים באירועי הזיכרון לרצח ראש הממשלה ז"ל יצחק רבין, והעצרת במרכזם, חשיבות לאומית עליונה".