חוזרים לכיכר

מחדל אוסלו גרוע ממחדל יום הכיפורים

השמאל הצליח להפוך את רצח רבין למכשיר המונע את חשבון הנפש הלאומי על מחדל אוסלו. הממשלה התעלמה מהערכות אמ"ן וצה"ל גם כשהתחזיות לבשו צורה של אוטובוסים מתפוצצים. מיכאל קליינר סבור שהתרחש כאן מחדל לאור היום

  • יצחק רבין
מיכאל קליינר

מה יקרה ביום שייחשפו הפרוטוקולים הסודיים של מלחמת אוסלו? האם המדינה תעבור זעזוע ורעידת אדמה, נוסח מה שאנו עוברים היום כשנחשפים הפרוטוקולים של ערב מלחמת יום הכיפורים? בואו נעשה חשבון: מלחמת יום הכיפורים גבתה מאיתנו למעלה מ- 3,000 אבידות. מלחמת אוסלו גבתה מאיתנו למעלה מ- 1,500 "קורבנות שלום". מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בעומק השטח המצרי ועל רמת הגולן, כשאנו מייצרים לעצמנו איזשהו עומק אסטרטגי וגבולות בני הגנה. מלחמת אוסלו עדיין לא הסתיימה, וכבר בשלב הזה היא גבתה מאיתנו שטחים נרחבים שהפכו את אוכלוסיית ישראל לפגיעה לטרור וטילים. מלחמת יום הכיפורים היתה מלחמה, מלחמת אוסלו היתה "תהליך שלום".

(תוכן מקודם)

הטיפ השבועי: לבחור את חדר השינה המושלם עבורכם

בשיתוף שמרת הזורע
לכתבה המלאה

הקונספציה התפוצצה בפרצוף הממשלה

אחרי שעשינו חשבון והצפנו מספר עובדות כדי לקבל פרופורציות, בואו נעשה תרגיל מחשבתי. בואו נניח שמלחמת יום הכיפורים היתה חוזרת במהדורה שניה, שלישית ורביעית במשך שלוש שנים ברציפות באוקטובר 74, 75 ו-76. מצרים וסוריה היו נערכות למתקפה, ממשלת ישראל היתה ממשיכה באותה קונספציה, מתכנסת בבהילות ומהססת, גולדה ודיין היו נמנעים מגיוס מילואים, חוזרים על אותן הטעויות והמחדל היה חוזר על עצמו כריטואל. לכולנו זה ברור שמדובר בתסריט דמיוני, בלתי אפשרי, מופרך והזוי.

מסתבר שלא כל כך. כי התסריט הזה הוא בדיוק מה שקרה באוסלו. הקונספציה התפוצצה בפרצופה של הממשלה כמעט מדי יום. הערכות אמ"ן והצבא התממשו על כל צעד ושעל, וההנהגה התעלמה לא מההערכות אלא מהעובדות.

רבין הוזהר, אך בחר להתעלם

בראייה לאחור, לפחות ברור לכולנו שב-73 היה מדובר בטעות, מטופשת ככל שתהא. היה שם ראש אמ"ן גאוותן ובטוח בעצמו, שהיוהרה גרמה לו לליקוי מאורות וההנהגה קידשה את תחזיותיו, כאילו היה האורקל מדלפי. באוסלו אין נסיבות מקלות. ראשי הצבא ואנשי אמ"ן התנגדו להסכם עם אש"ף שבושל על ידי אסופת אנשי רוח תלושים ופוליטיקאים מונחי הזיות. אנשי הצבא הזהירו את רבין וממשלתו שערפאת מוליך אותם שולל, ש- 40,000 אנשי אש"ף העתידים "לעלות" עם ערפאת מטוניס הם טרוריסטים שהמקצוע היחידי שלמדו אי פעם הוא פעולות חבלה. הם הזהירו את רבין וממשלתו מפני ציודו של האויב בנשק כחול לבן. הם צפו טרור. הוא וממשלתו התעלמו. הם התעלמו והמשיכו להתעלם גם כשתחזיות הצבא ואמ"ן לבשו צורה של אוטובוסים מתפוצצים, שובל ארוך של פצועים והרוגים שזכו לכינוי המופרך "קורבנות השלום" ופינות זכרון מאולתרות במרכזי הערים.

איש לא נתן את הדין על המחדל

אם היום נשמעים קולות הקוראים להעמיד את אלי זעירא לדין אחרי 37 שנה, אף שברור שמדובר בטעות, גם אם בלתי נתפסת ומטומטמת, אבל 100% טעות, מה נאמר על האחראים לאוסלו? האם גם הם יכולים לטעון להגנתם טעות בתום לב? הרי כבר ביום הראשון לאחר ההסכם הפר אותו ערפאת כשהבריח נשק בלתי חוקי ורוצחים שכניסתם נאסרה לארץ. המחדל של אלה שהמשיכו להתיר לערפאת לבנות את מכונת הרצח והטרור, בעוד דם הנרצחים מותז בכיכר ציון בירושלים ובכיכר דיזינגוף בתל אביב - הוא מחדל כה ברור שלא צריך לפתוח פרוטוקולים כדי לקבוע זאת. לכאורה, הסיבה היחידה שהאחראים למחדל לא עמדו לדין היא העובדה שהנאשם מספר אחד, ראש הממשלה דאז, כבר לא איתנו, ונסיבות מותו הפכו אותו לקורבן. השמאל הצליח להפוך את רצח רבין למכשיר המונע את חשבון הנפש הלאומי על מחדל אוסלו. אבל גם לולא רצח רבין, ספק אם מישהו מהאחראים לרצח למעלה מ-1,500 יהודים, היה נותן את הדין.

למה אין כיכר לקורבנות אוסלו?

איך זה יכול להיות? ככה זה כשאין פרוטוקולים סודיים. כשהמחדל מתרחש לנגד עיני האומה מדי יום בגלוי, כשמחדל נעטף בחסות התקשורת בשפה שתפקידה לכבס ולייפות את המציאות, כשנשים וטף הופכים למטבע עובר לסוחר - "קורבנות ששווה להשקיע למען השלום", כשהממשלה אינה נערכת עם תוכנית מגירה למקרה של כישלון, כשהעם בוכה ואינו מוחה, כשהממשלה מונעת ביקורת לגיטימית ומתירה דמם של אזרחים המפגינים באופן דמוקרטי, כשכיכר אחת הופכת לכיכר רבין והרבה מאוד כיכרות אחרות לא הופכות לכיכר קורבנות אוסלו – למה יש לצפות? המסקנה היא שיותר קל להגן על מחדלים איומים שנעשים לאור יום, מאשר על טעויות שנעשות במחשכי הבור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully