הטכניון פותח שנה – לקראת מיליונרים חדשים?

ישראל היא מעצמת היי טק בינלאומית יוצאת דופן. בישראל יש יותר חברות סטארט אפ מאשר בכל מדינות אירופה גם יחד ומרבית המנהלים של אותן חברות הם בוגרי הטכניון. יהודה וזוהר ויספל בעלי קבוצת "רד", משה ינאי, הגורו של אכסון המידע ועוזיה גליל מייסד חברת "אלרון", הם רק חלק מזערי מרשימת הבוגרים.

ביום ראשון יתחילו 12,500 סטודנטים את לימודיהם במוסד, חלקם הגדול במחלקות ההנדסה ומדעי המחשב, שם לומדים שליש מהסטודנטים. המחלקות האלה הן הגדולות ביותר בעולם המערבי, משמעות מנוע צמיחה של מיליארדים למשק ומאוכלסות ביותר מסטודנט אחד, שחולם להיות מולטי מיליונר, או לפחות השם הגדול הבא בעולם ההיי טק העולמי.

עם כניסתו לתפקיד לפני שנה, קיבל נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, דו"ח הערכה מקיף על המחלקה להנדסת חשמל בטכניון, שנערך אחת לשבע שנים. הדוח נכתב על ידי בכירי המהנדסים באקדמיה בעולם וכלל מרצים בכירים מאוניברסיטאות כמו פרינסטון, MIT ועוד. הדו"ח נפתח במשפט הבא: "לימודי הנדסת החשמל בטכניון בישראל הם ברמה שאין שני לה בעולם האקדמי".

את פרופ' לביא תפסנו בארצות הברית, במסגרת מסע גיוס תרומות לטכניון, ולדבריו, הוא כבר מזמן לא היה אופטימי כל כך. "יכול מאוד להיות שנגמרו 10 השנים הרעות בהשכלה הגבוהה", הוא אומר. "בעשור האחרון הטכניון ירד מ-650 תקנים למרצים ל-550 השנה. אנחנו עומדים היום על יחס של 24 סטודנטים למרצה אחד, והפנים קדימה. הכוונה היא לחזור לרמה של 15 סטודנטים למרצה כבר בעשור הקרוב".

אבל תקנים הם רק חלק מהסיפור. הטכניון, כמו מרבית האוניברסיטאות, סבל בשנים האחרונות מקיצוצים תקציביים קשים, שהותירו חותם קשה. אבל גם בענייני התקציב לביא אופטימי. "אנחנו פותחים את שנת הלימודים הנוכחית בתחושה טובה, למרות כמות התקנים ולמרות הגירעון התקציבי הגדול בסדר גודל של 95 מיליון ¤. התקצוב הממשלתי השנתי לטכניון עדיין לא התקבל, אבל אנחנו צפויים לתוספת בשיעור של 4%-5%, בעקבות הרפורמה המדוברת בהשכלה הגבוהה".

בשנה האחרונה הצליח המוסד לגייס 22 חוקרים חדשים מחו"ל, 3 מתוכם הם פרופסורים שהגיעו הישר מארצות הברית. "יש הרבה חוסר בהבנה בעניין "החזרת המוחות"", אומר לביא. "חוקר ישראלי חייב למצוא את המוסד הטוב ביותר עבורו בתקופת הפוסט דוקטורט. מן הסתם, רוב הסיכויים שהמוסד הזה לא יהיה בישראל. אחרי הפוסט דוקטורט, מה שהמרצה מחפש זה סביבה מחקרית זהה לזו שהייתה לו בפוסט ותקן פנוי במוסד האקדמי. מדהים לראות שמה שמעניין את אותם "מוחות חוזרים" זה לא המשכורת. מה שמעניין אותם זה שהמעבדה שהם יקבלו בישראל תהיה זהה ברמתה למעבדה שקיבלו בחו"ל. החוקרים מעוניינים בהצלחת המחקר ובפרסומים אקדמיים איכותיים ולא בכסף. בישראל אנחנו מסוגלים לשלם חצי ולפעמים רק שליש מהמשכורות שמוצאות לחוקרים באוניברסיטאות בחו"ל. עלות המעבדה עבור חוקר בטכניון היא בסביבות ה750,000 דולר, וזהו בעצם הסכום הבסיסי עבור החזרתו של חוקר אחד לישראל".

"בשנים הקרובות, ללא ספק, צפויה התפתחות של תחומי ההנדסה מעבר למקצועות הקלאסיים", אומר לביא. "ההנדסות יהפכו למקצועות רב תחומיים, ובהתאם למגמה, הטכניון מציע רב תחומיות למהנדסים בתארים המתקדמים. ננו טכנולוגיה לדוגמא, היא מחלקה שמשלבת חוקרים מתחום הביולוגיה, רפואה וכימיה עם מהנדסים. כמוה גם המחלקות ללימודים מתקדמים בתחומי אנרגיה, רובוטיקה ומדעי החיים".

"אדם שחי בחברה מודרנית חייב ידע רחב על העולם", קובע לביא. "מעבר להתפתחות מקצועות ההנדסה חשובה לי לא פחות היא גם התפתחות הסטודנט במקצועות ההומאניים, דוגמת היסטוריה וספרות. מהנדס של הטכניון חייב להיות משכיל ולשלב מקצועות הומאניים בלימודיו, גם כחלק מהיותו איש העולם הגדול ולא איש מקצוע צר אופקים וחסר מודעות חברתית".