פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כמה חילונים יש באמת?

      מדיווחי התקשורת עולה תמונה של התחזקות בדת ובשמירת מצוות בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, אך בפועל, המציאות היא אחרת: התמיכה הציבורית בחופש הדת הולכת וגוברת. הרב אורי רגב סבור שהסוגיה הופכת להיות פוליטית יותר ויותר, ומי שלא יבין זאת בזמן, פשוט יפסיד בקלפי

      21% מהציבור מעידים על עצמם "התחזקנו בדת": זו היתה רוח הכותרות לדיווחים על סקר הדתיות האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהדיווחים, שהתבססו על הודעה לעיתונות של הלמ"ס, עלתה תמונה של התחזקות בדת ובדפוסי שמירת מצוות בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת. בין היתר דווח כי האוכלוסייה החילונית שומרת מצוות רבות. לדוגמה, 72% מהחילוניים ביקרו בשנה האחרונה בבית כנסת. כמו כן, 200 אלף מבני 20 ומעלה [אוכלוסיית הסקר] הגדירו עצמם כחוזרים בתשובה.
      תיאור זה שונה מאוד מזה המוכר לי, ומזה שעולה מסקרי דעת הקהל שעורכת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, באמצעות מכון סמית. ואכן בדיקה של הנתונים המלאים של סקר הדתיות של הלמ"ס מציגה תמונה שונה באופן משמעותי מכפי שעלה מדיווחי התקשורת. שיעור המגדירים עצמם "חילוניים" מוצג כעומד על 42% בלבד. אך מה שלא ידוע הוא שבשנים האחרונות יצרה הלשכה קטגוריה נוספת של "מסורתיים לא כל כך דתיים" (להלן: מסורתי לככ"ד). השאלה המתחייבת היא כמובן, כיצד עלינו לראות קבוצה זו המונה 25% מן הציבור היהודי. עיון בסולם שמירת המצוות והמנהגים במחקר מגלה כי רק 7% מן המסורתיים הלא כל כך דתיים נמנעים מנסיעה בשבת, ורק 11% מהם נוהגים להתפלל. נראה לפיכך, שמדובר בקטגוריה נוספת, ואולי נוחה יותר לשימוש עבור חלק מן הציבור, לאוכלוסיה חילונית שומרת מסורת. אמור מעתה – 67% מהציבור בישראל חילונים בהגדרה כזו או אחרת.

      הציבור מאס במכירה צינית של זכויותיו

      מול התופעה של "התחזקות" וחזרה בתשובה, קיימת דינמיקה של "היחלשות הדתיות" ופתיחות לחוויות יהודיות שאינן כבולות באזיקי האורתודוכסיה וההלכה. בעוד שרק 3.3% מאלה שגדלו בבית חילוני מצהירים על עצמם כיום כדתיים או חרדים, הרי 28.4% מאלה שגדלו בבית דתי מצהירים כי כיום הם "מסורתיים לא כל כך דתיים" או חילונים, ו-18.6% - מסורתי דתי. 70% מאלה שגדלו בבית חילוני אשר השיבו ש"התחזקו" - עדיין מגדירים עצמם כחילוניים או מסורתיים לככ"ד.

      הנתונים האלה משתלבים היטב בתמונת נתוני מדד הדת והמדינה קיץ 2010 שהגישה חדו"ש השבוע לחברי הכנסת. על פי המחקר שביצע מכון סמית, 80% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת מתנגדים לחקיקה דתית חדשה, גידול של 10% לעומת המדד הקודם. גם מדד הדת והמדינה מעלה ש-61% מהציבור תומכים בכך שישראל תכיר גם בנישואין אזרחיים ולא-אורתודוכסיים. 61% מהציבור היהודי תומכים בשבירת המונופול האורתודוכסי על הגיור.

      המסקנות ברורות: בציבור הולכת וגוברת התמיכה בחופש הדת. במקביל, גובר גם הפער בין מדיניות הכניעה של הקואליציה הנוכחית למפלגות החרדיות לבין עמדות הציבור. כדאי שמפלגות הקואליציה ישימו לב גם לממצאים הפוליטיים של מדד הדת והמדינה. 35% מהציבור, יותר משליש, מתכוונים בסבירות גבוהה להצביע למפלגת חופש דת ושוויון בנטל חדשה, אם תקום. אין ספק, הציבור מאס במכירה הצינית של זכויותיו ועתידו בנזיד הקואליציה. הציבור רוצה ממשלה אזרחית שתבצע את המהפכה האזרחית ותיישם הלכה למעשה את הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. הבחירות הבאות הולכות ומתקרבות. חופש הדת צפוי להיות נושא מרכזי בבחירות האלו. מי שלא יבין זאת בזמן, ישלם את המחיר בקלפי. ועד אז – חשוב להבין שהציבור היהודי בישראל, כמו ברחבי העולם, רוצה יהדות חיה ודינמית. פניה של היהדות משתנים עם השתנות העתים, וצריך להיות סומא או ציני שלא לראות זאת.

      * הכותב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון