(צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאוף יותם בן-דוד)
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל הבוקר (חמישי) את הערעור שהגישה המדינה בעקבות זיכויה של נהגת שהואשמה בנהיגה בשכרות, ופסק כי קביעת בית המשפט לתעבורה בעיר מתחילת השנה, לפיה הרף הראוי לקביעת שכרות הוא 400 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף מוגזמת, וכי יש להעמיד את הרף על 290 מק"ג.
במרץ קבע הרכב שדן בעניינה של האישה, שהורשעה לאחר שדגימת אוויר שנלקחה ממנה באמצעות הינשוף נמדדו 315 מק"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף, כאשר רף השכרות עומד על 240 מק"ג, כי מכשיר הינשוף שמשמש את המשטרה לבדיקת שכרות "מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים". אולם, הם הוסיפו כי "קיימים מקרים שבגינם ראוי לקבוע למכשיר שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים כיום". הם הגיעו למסקנה שרק מדידה של 400 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף מלמדת ברמת הוודאות הנדרשת להרשעה בפלילים כי רמת האלכוהול בר?אותיו של הנבדק עולה כדי 240 מק"ג. לכן קבעו שיש להעלות את הרף לגובה זה.
בעקבות ההחלטה ערערה הפקרליטות לבית המשפט המחוזי בטענה שמקדמי הסטייה שקבע בית המשפט לתעבורה רחבים מדי. השופטים, נעם סולברג, יגאל מרזל ודוד מינץ, קבעו שהוכח שהינשוף הינו מכשיר מדידה אמין לבדיקת שכרות, וכי אמנם ראוי לקבוע "שולי הביטחון", אולם עליהם להיות נמוכים בהרבה. "אין צורך ולא הצדקה ברף אכיפה שכזה, אשר מסכל אכיפה ראויה של האיסור על נהיגה בשכרות, מן הרעות החולות והמסוכנות שבמקומותינו", כתבו השופטים בפסק הדין. השופטים קיבלו את הצעת המדינה להעמיד את הרף לשכרות על 290 מק"ג.
לאחר ההכרעה בנושאים העקרוניים, השופטים החזירו את התיק לבית המשפט לתעבורה כדי שיקבע את עמדתו לגבי האישום נגד הנהגת.