בעלי ההון: לצאת למאבק בריכוזיות במשק

נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת איי.די.בי, שלח לאחרונה מכתב לדירקטורים בחברה שלו, ובו הוא הציג מחקר חדש ולפיו הריכוזיות בישראל נמצאת בתהליך מתמיד של ירידה. אדרבה: לפי המחקר, אין כל בעיה של ריכוזיות במשק. האומנם?

האמת היא שהמחקר שהציג דנקנר משרת את האידיאולוגיה של בעלי ההון שרוצים להמשיך לפעול ללא רגולציה. אך אסור לנו להתפתות למשחק המסוכן של הישענות על מחקרים שרק מאששים את הסטטוס קוו של אי?השוויון והריכוזיות במשק הישראלי.

רבים מבינים זאת. שר התמ"ת, בנימין בן?אליעזר, חולק על דעתו של דנקנר וטוען שיש בעיה רצינית במשק הישראלי. גם לו ברור כי העובדה שמספר קטן של משפחות שולטות על הרוב המאסיבי של העסקים בישראל היא חמורה. בעיה זו מובילה להיעדר תחרות ולהנצחת השליטה של הטייקונים. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מסכים איתו, ולכן הוא מעוניין בוועדה ציבורית לבחינת הריכוזיות במשק אשר מסקנותיה יסייעו לפתרון הבעיה.

אלא שלא קל להתמודד עם הטייקונים רבי העוצמה, בייחוד בתחום הכלכלי שלא תמיד נהיר לציבור. אבל הנה כמה פרטים שעליהם מצביע מחקרו של ד"ר מומי דהן, לשעבר איש האוצר: ההון שבידי הציבור בישראל עומד על 1,140 מיליארד שקלים. העשירון העליון מחזיק בכ?70 אחוזים מההון הכספי הזה, ובחצי מהסכום מחזיק המאון העליון. אין דרך לפרש את הדברים אלא כריכוז מסוכן של הון רב בידי מעטים. חייבים להבהיר כי אי?השוויון בישראל מדכא את הציבור ופוגע בצמיחה וברווחה החברתית. יתרה מכך - הריכוזיות במשק משכפלת את אי?השוויון מדור לדור ואף מסכנת את הלכידות השברירית של החברה בישראל.

אחת הטענות העיקריות שהציג דנקנר במחקר שפירסם נוגעת לשאלת הרגולציה. לטענתו, הריכוזיות במשק אינה מטופלת באף מדינה בעולם על ידי רגולטור כלשהו - אבל די אם ניזכר במשבר הסאב פריים, שהיכה בכלכלת ארה"ב משנת 2006 ואילך, כדי להבין שהממשלה חייבת להתערב במצב הזה.

הרי בארה"ב התמוטטו עשרות בנקים, וללא התערבות של הממשל האמריקני היתה גם וול?סטריט מוצאת את עצמה בפשיטת רגל. המשבר שם גרם גם לאיום כבד על שוק הדיור האמריקני ולתגובת שרשרת קשה בכלכלות המערב. כלכלנים בכירים הצביעו על המשבר בסאב פריים כחטא של המערכת הפיננסית והיעדר רגולציה מתאימה.

מדוע, אם כך, המחקר שהציג דנקנר מבקש מאיתנו להתעלם מהניסיון המר של החברה והמשק האמריקניים? האם זה לא כדי למסמס את יישום הרגולציה בתוך המשק הישראלי ולטאטא את הבעיות מתחת לשטיח?

המחקר שממנו מצטט דנקנר מצביע על כך שהריכוזיות בישראל נמצאת בתהליך מתמיד של ירידה - וזאת לנוכח התחזקות הסקטור הפרטי בעשורים האחרונים. לטענתו, כך הופך המשק הישראלי ליותר דינמי ומבוזר ומתאפיין בשינוי תדיר של השחקנים המובילים. אך זה רק בתיאוריה. בפועל, מערכת הקשרים הענפה בין אנשי הון לשלטון הגיעה לממדים מסוכנים בישראל.

למעשה, בעלי הון חכמים בישראל מאתרים את נקודות החוזק בענפי הפיננסים, המקרקעין, התקשורת והאנרגיה, ומשתלטים עליהם תוך כדי בעלות צולבת בארבעת התחומים האלה.

כאמור, המחקר שהציג דנקנר משרת רק את הטייקונים שרוצים להמשיך לפעול בחופשיות. הגיע הזמן לצאת למאבק אמיתי בנושא הזה.