גם בפיקוד העורף בישראל, הגוף האמון על חילוץ נפגעים במקרה של אסון, עקבו בדריכות אחר מבצע חילוץ הכורים בצ'ילה. הצלחתו המושלמת של המבצע המורכב, שכמוהו לא נראה בעולם, וכנראה שגם לא בישראל, עוררה התפעלות רבה. עם זאת, בישראל לא ממהרים להפיק לקחים מהצ'יליאנים.
"צריך להבין שמדובר באירוע שונה וייחודי", אומר אל"מ במיל' גילי שנהר, הדובר הלאומי של פיקוד העורף בשעת חירום ומי שמשמש כיום כמרכז התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב. "אי אפשר להשוות את זה לשום אירוע שאנחנו עשויים להכיר כאן בארץ. גם במקרה של רעידת אדמה, אחרי שבוע אין סיכוי למצוא ניצולים. במקרה הזה מדובר בכורים שנלכדו בעומק אדיר של 700 מטרים, ככה שיחידות חילוץ לא רק בארץ אלא בעולם כולו לא ממש יכולות ללמוד מהמקרה".
לדברי אל"ם במיל' שנהר, המשמש גם כנציג האו"ם לאירועי אסון בעולם, בשל העובדה כי מדובר באירוע כה ייחודי, לפיקוד העורף אין מכשור שדומה לזה שהופעל בצ'ילה. עם זאת, הוא אומר, ניתן להסיק מסקנות לגבי תפקודם של הגופים הממשלתיים במדינה. לדברי שנהר, "אפשר לקחת מהאירוע הזה ולחקות בעיקר את התנהגות המדינה וראשיה, שראו בחילוץ הכורים מאמץ לאומי והשקיעו בזה השקעה כלכלית אדירה".
עוד הוסיף שנהר, כי "אין ספק שאירוע כזה תורם לחוסן הלאומי של תושבי צ'ילה, וכיום הגאווה להיות אזרח צ'ילה היא בוודאי אדירה. בכלל, כוחות ההנדסה והחילוץ עשו שם עבודה מעמיקה שניכרת על פני השטח. למרות זאת, אני חושב שאנחנו עוד צפויים לשמוע הפתעות על מה שהתרחש באותם ימים בהם היו הכורים לכודים מתחת לאדמה".
דווקא בעניין הגאווה רואה שנהר דמיון ביננו לבין תושבי המדינה הדרום אמריקאית. "גם בישראל אנו רואים שכאשר יש אירוע של אסון לאומי, כדוגמת אסון ורסאי, המדינה עושה הכל על מנת לחלץ את אחרון האנשים. זה ערך שמקובל גם אצלנו וגם אצלם, ויש מדינות שהדברים הללו אינם מובנים מאליהם. כך או אחרת, אין ספק שיש משהו הרואי שמחמם את הלב כשרואים את אותם אנשים יוצאים מלב האדמה כאילו הם נולדו מחדש".
האם בצה"ל יפיקו לקחים מהחילוץ בצ'ילה?
14.10.2010 / 6:13