המבקר: עיריית י-ם התעלמה מבנייה לא חוקית

הריסת מבנים היא אמצעי אכיפה מוגבל, שבחלוף השנים קשה ליישמו מהבחינה המשפטית ומבחינות אחרות – כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בפרק שעוסק באכיפת החוק במתחם "גן המלך" בירושלים בדו"ח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2009.

הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים היא אחת הסוגיות הבוערות בעיר, ובעלת משמעויות בינלאומיות ולאומיות כאחד. לפי הערכות של גורמי הפיקוח בעירייה, בכל שנה נבנים בשכונות מזרח העיר כ-1,000 מבנים בלתי חוקיים. המבקר התמקד במתחם "גן המלך", שטח של כ-45 דונם סמוך לכפר ס?ילוואן. הביקורת נערכה לפני שאושרה התוכנית השנויה במחלוקת של ראש העירייה, ניר ברקת, להקים פארק תיירותי במקום, להכשיר את מרבית המבנים במקום ולהרוס 22 בתים בלתי חוקיים של פלסטינים בשכונת אל-בוסתן.

המבקר קבע שהעירייה החלה בפעולות אכיפה במתחם, ששטחו סופח לישראל לאחר מלחמת ששת הימים, רק במחצית שנות ה-90, כשכבר היו בו כ-30 מבנים בלתי חוקיים. העירייה, כך קובע המבקר, לא פעלה בנחישות רבה, וב-2004 כבר היו במתחם כ-80 מבנים בלתי חוקיים. מאז 2004 נקטה העירייה בפעולות פיקוח והגשת כתבי אישום ביחס לרוב המבנים הבלתי חוקיים, אולם גם זה לא עזר, ובאפריל 2009, נמצאו במתחם כ-130 מבנים לא חוקיים.

"ההליכים המשפטיים נגד עוברי עברות הבנייה ב'גן המלך' נמשכים שנים מספר", נכתב בדו"ח. "במקרים לא מעטים הסכימה התביעה העירונית לדחיות ממושכות בביצוע צווי הריסה, ובסופו של דבר לא בוצעו צווים אלה על ידי הנאשמים". המבקר מותח ביקורת גם על רשות העתיקות, שלדבריו כמעט לא הפעילה את סמכויותיה בנוגע לרוב המבנים הבלתי חוקיים במתחם, על אף הערך הארכאולוגי שהיא מייחסת לו.

המבקר קובע שהבנייה הבלתי חוקית "עלולה ליצור חיכוכים בין הרשויות לבין התושבים ולהביא לפגיעה בסדר הציבורי ולהשפעות בלתי רצויות נוספות". לכן, הוא קובע שגורמי האכיפה צריכים לפעול לבלימת הבנייה הבלתי חוקית בעודה בא?בה, ובמקביל קובע שעל העירייה לגבש מדיניות סדורה לטיפול בתופעה, להכין תכנית עבודה מפורטת בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו, ולפעול ליישומה.

כאמור, הדו"ח הנוכחי מתייחס לבניה הבלתי חוקית במתחם ולא לתוכנית שאושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים להקים גן ארכיאולוגי במקום. מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, כינה את התוכנית "בלתי חוקית". הממשל האמריקאי, הרשות הפלסטינית, ארגוני שמאל בארץ ותושבי השכונה מתחו ביקורת חריפה עליה, ואישורה אף הוביל למשבר קואליציוני בעירייה.

עמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" התייחסה לדו"ח מבקר המדינה בנושא מתחם "גן המלך": "המצב המתואר בדו"ח הוא תוצאה של מדיניות תכנון מפלה ארוכת שנים". לדברי עמותת "במקום", הסדרת רישום המקרקעין בירושלים המזרחית ושיתוף הציבור בהליכי התכנון הם הכרחיים להשגת פתרון ראוי והולם למצוקת הדיור ההולכת ומחריפה.

עוד נמסר כי "דו"ח המבקר בנושא מצביע על הקשר המהותי שבין בנייה בלתי-חוקית לבין תכניות שאינן מתחשבות בצרכי הציבור. כאשר התכניות אינן מקצות אזורים לבנייה למגורים, הרי שלתושבים אין אפשרות אחרת מלבד לבנות באופן לא-חוקי, שכן אחרת יוותרו ללא קורת גג ויאלצו לחיות ברחוב. חשוב להדגיש, כי הדבר נכון לגבי כל השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית, לאור מדיניות תכנון מפלה שנקטו רשויות המדינה לאורך השנים".

כמו כן בעמותה מציינים כי "בהתייחסו לסיבות להיקף הבנייה הבלתי-חוקית בירושלים המזרחית, מן הראוי היה שמבקר המדינה יעניק משקל רב יותר לקושי הרב הקיים בקבלת היתרי בנייה. קושי זה נובע מכך שבתכניות קיימות אפשרויות הבנייה למגורים הן מצומצמות מאוד. סיבה נוספת לקושי זה היא סוגיית רישום הבעלות על הקרקעות, אשר ללא הסדרתה, הקושי בקבלת היתרי בנייה ייוותר בעינו. רק דרך שיתוף האוכלוסייה הפלסטינית בגיבוש התכניות לשכונותיה ניתן יהיה להשיג פתרון ראוי והולם למצוקת הדיור ההולכת ומחריפה".

דו"ח המבקר התייחס גם לנושא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עריית רמת גן. בבחינת הנעשה במקרקעי העיר, התייחס דו"ח המבקר בין השאר לפעולותיה של העירייה במגרשיה שבמתחם הבורסה בעיר, אותם החכירה ולבסוף מכרה - ללא מכרז מסודר ותוך הסבת ייעוד השטח – לגופים פרטיים.

עיריית רמת גן החכירה שטח במתחם הבורסה, תחת תנאי שהחלקה תשמש רק לבניית בית חרושת. הדו"ח מספר כיצד בעקבות תכנית מתאר משנת 1992, שונה ייעוד השטח מתעשייה לעסקים, והעירייה החליטה על סילוק המוסכים ובתי המלאכה, בין היתר על ידי מכירת זכות הבעלות שהייתה לה במגרשים לחוכריהם בהליכים הפטורים ממכרז. מבקר המדינה מספר, כי מכירת זכויות בעלות אלו נעשתה למעשה שלא כדין, מאחר ובפקודת העיריות מחויבת עירייה שלא למכור מקרקעין ללא אישור רוב חבריה, אישור שר הפנים וללא מכרז.

מדו"ח המבקר עולה, כי שנה לפני מכירת השטח הודיע היועץ המשפטי של משרד הפנים לעירייה כי מאחר והמגרשים שבבעולתה במתחם הבורסה הינם יקרי ערך, לא יאושרו עסקות חדשות באזור ללא מכרז. למרות זאת, פעלה החברה הפרטית שביקשה לרכוש המגרש מול העירייה במשך שלוש שנים, שבסופן התקבל "אישור עקרוני" של גורם בלשכת היועץ המשפטי במשרד הפנים, למכור את זכותה של העירייה בחלקה לחוכרת ללא מכרז. האישור ניתן, כך מתברר מהדו"ח, עקב "הבנה מוטעית של הנחיות היועצת המשפטית דאז באשר לאישור ההסכמים ש'בצנרת'". עוד עולה מפרטי הדו"ח, כי החוכרת שרכשה את הבעלות על השטח, מכרה אותו ליזם אחר ואף הרוויחה מכך סכום המוערך בכ-2.3 מיליון שקלים.

משרד מבקר המדינה העיר לראש העירייה, צבי בר, וליועץ המשפטי שלה, עו"ד דוד שואקה, שההחלטות שהתקבלו על ידיהם חייבו את ראש העירייה להורות כי העסקה תושהה בלא דיחוי עד שתתקבל חוות דעת שמאית מעודכנת. "הממצאים שעלו בדוח זה, לרבות המידע החסר שהעבירה העירייה למשרד הפנים לצורך אישור העסקה, והליקויים שנמצאו בבדיקות שקיים משרד הפנים בנושא מצביעים על כך שנפלו פגמים רבים במהלכים לאישור העסקה. פגמים אלה עלולים לגרום לפגיעה באמון הציבור בתקינות עבודת הרשויות השלטוניות ואף לפגיעה בקופה הציבורית" .

בחודשים ינואר-דצמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, מספר היבטים במעורבותן של רשויות מקומיות בנושא הקניית חינוך לערכים לבני נוער וביחסי הגומלין בין הרשויות לבין משרד החינוך בתחום זה. הבדיקה נעשתה ב-21 עיריות, 11 מועצות מקומיות ובשתי מועצות אזוריות. מהבדיקה עולה כי נושא הקניית חינוך לערכים והפעלת מסגרות פנאי מוניציפליות לבני נוער אינם מוסדרים במלואם, לא ברמת השלטון המרכזי ולא ברמת השלטון המקומי. כמו כן חסרים הסדרים הכוללים תחומי סמכות ואחריות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ולממשקים ביניהם.

כתוצאה מכך קיימים הבדלים ניכרים בין רשויות מקומיות שונות, הנוגעים לאופן ולמידת מעורבותן בנושא הקניית חינוך לערכים בקרב בני נוער. הבדלים אלה נובעים אף ממצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות, המשפיע על המדיניות ועל סדרי העדיפות שהן קבעו לעצמן בתחום זה. עוד נקבע כי משרד החינוך לא גיבש תכנית עבודה מפורטת להקניית חינוך לערכים במסגרות פנאי מוניציפליות, הנגזרת מהיעדים שהוא קבע לעצמו לשנות הלימודים תשס"ט-תש"ע (2008 - 2010). הדו"ח מצא כי ב-25% מהרשויות המקומיות לא מונה מנהל יחידת נוער רשותי שישמש גורם מקצועי האחראי על התיאום בין הגורמים השונים העוסקים בבני נוער, ליצירת שיתופי פעולה א?תם ולבניית מסגרות פנאי מוניציפליות לבני נוער.

הדו"ח קובע כי על משרד החינוך לקבוע מחדש את סדרי העדיפויות והתקצוב בנושא. באופן הזה תוסדר מעורבותן של הרשויות המקומיות בנושא הקניית חינוך לערכים לבני נוער ותצומצם השונות הניכרת ביניהן. עוד קובע המבקר כי על הרשויות המקומיות לפעול לפיתוח מערך הפנאי המוניציפלי ולהרחיב את הפעילות להקניית חינוך לערכים לבני נוער. עליהן גם לפעול לשיתוף מועצת הנוער הרשותית בהחלטותיהן הנוגעות לנוער, לעודד את פעילותן של תנועות הנוער בתחומן ולתמוך בהן.