לקראת הבחירות: היחלשותו של אובמה

ושוב יצאתי לניו יורק ופגשתי את ידידיי, רובם לשעברים מהתקשורת הכתובה ומהפוליטיקה.

אבל פגשתי גם במכרים ובאנשים שלא הכרתי מעולם, ויכולתי לעמוד דרכם על הלכי הרוח של היום במיאמי ובניו יורק.

הניו?יורקרים הם עדיין תומכי אובמה מובהקים, אבל מדברים על תמיכתם בו בלשון רפה יותר. הם מנסים להגן על תפקודו, אבל גם הם גורסים שיש פער גדול בין אובמה הנואם הרהוט והמשכנע לבין תפקודו במישורים קונקרטיים החשובים לאזרחי ארה"ב. הניו?יורקרים מהללים את תפקודו בסכסוך הישראלי?פלסטיני וחושבים "שללא מתווך הוגן שלא נושא פניו לשום צד, לא ייכון משא ומתן". אבל הם מבינים שתמיכתם בו בנושא זה לא תשפיע על מעמדו ואינה מעלה את קרנו, שהרי "אובמה יקום או ייפול על שיקום הכלכלה, וכיום זה נראה מרוחק וערפילי".

מחוץ למעגל הניו?יורקי, בכל אשר פניתי גיליתי התנגדות עזה למנהיגותו של הנשיא. אנשי עסקים מבקרים את מחנק האשראי של הבנקאות האמריקנית וזוקפים לחובתו של הנשיא את העובדה שממשלו הציל את הבנקים מקריסה, אבל הם עדיין לא מעמידים שום מנועי צמיחה לכלכלה. זאת משום שהם מונעים אשראי כמעט מכל האזרחים ומבעלי העסקים הקטנים.

על רקע הגאות במחירי הדירות בישראל אני פוגש ישראלי שקנה לפני שבוע בניין שערכו 40 מיליון דולר ב?6 מיליון בלבד, וגם לו אין ביטחון שהעיסקה שעשה תצדיק עצמה כלכלית. בקרב הישראלים מצאתי גם ביקורת על יחסו של אובמה לישראל, ולא פעם נקלעתי עימם לוויכוחים בשאלה. שהרי לדעתי אובמה טוב לישראל מקודמיו, ומה גם שכל נשיא שייבחר תחתיו יצעד באותו נתיב.

האנשים שעימם שוחחתי מייחלים לניצחון רפובליקני בבחירת לקונגרס (הצלחה כמעט ודאית), שהרי ההיסטוריה הקרובה הוכיחה לדעתם כי פשרה בין נשיא לבין קונגרס לעומתי מביאה להחלטות מאוזנות יותר.

הבחירות לקונגרס הולידו מחדש את המפלגה הרפובליקנית, מפלגה שאיבדה את ביטחונה העצמי עם בחירת אובמה. חבריה קיבלו דחיפה עזה של רוח חדשה עקב הביקורת על תפקודו של אובאמה כנשיא, והעובדה שרשת פוקס העמידה עצמה באורח גלוי לרשות המפלגה ואוהדיה מחזקת את הרוח הגבית המסייעת. אבל בכל מקרה, איש לא יודע לנבא אם מעמדו הרעוע של הנשיא יישמר או שיצליח להתגבר על המשקעים ולדאות מעלה.

ברור שעתידו של הנשיא לפני בחירות 2012 יוכרע כתוצאה מהתאוששות או מרגרסיה במצבה הכלכלי של ארצות הברית. כרגע סימני המאקרו אינם מעודדים. לא יכולתי גם שלא לחוש כי בביקורת על אובמה ניכרים סממנים גזעניים. כך, למשל, נרמזים בשידורים רפובליקניים טיעונים שלפיהם "אובמה אינו נאמן די הצורך לאינטרסים של ארצות הברית".

הייתי כמה פעמים בארה"ב מאז בחירת אובמה. הפעם מצאתי את אובמה אחר, מתגונן. עובדה זו גורמת צער לכל מי שראה בבחירתו אפשרות לשינוי חברתי מתבקש בערכיה השמרניים של החברה האמריקנית.