מיידי אבנים הם מסכני?חיים. לכן, החקיקה צריכה להביא בחשבון את זכות האזרח לביטחון, גם בכביש החוצה את סילוואן. בעקבות פרשת שי דרומי שהגן על חייו שונה החוק, ומי שהותקף בביתו במושב בן שמן הרג את הפורץ ולא הועמד לדין. כך צריך להיות ברור גם למיידי האבנים.
ירושלים הרים סביב לה, וגם שערים בחומת העיר העתיקה. אתמול נסעתי מסביב לה ונוכחתי כי המרכזי שבהם - שער יפו - חסום זמנית, והציר המרכזי לכותל המערבי נמשך מגיא בן?הינום דרך סילוואן, כפר השילוח. בלי הגנה על הציר הזה תהיה התנועה לרחוב עמק עושי הגבינה שברחבת הכותל דלילה. שם תקפו צעירים פלסטינים באבנים את העומד בראש עמותת אלע"ד דוד (דווידל'ה) בארי ובנו. הם גם קפצו על מכוניתם. בארי דרס שניים מהם.
מיידי אבנים הם מסכני חיים. כמה יהודים נהרגו במכוניותיהם כתוצאה מיידוי אבנים, ולאו דווקא מאש מקלעים. ההיסטוריה היהודית יודעת זאת גם לטוב: דוד האדמוני יידה אבן לעבר גוליית הפלישתי והרגו. לפיכך צריך להיות ברור כי משליך האבן מסכן במודע את חייו. לא חשוב אם הוא יהודי, פלסטיני או תייר.
בעיה לפלסטינים
הפלסטינים שהתנכלו לבארי לא ידעו שהנהג הוא דמות מרכזית בעמותה הבונה את עיר דוד. אבל בארי הוא בעיה לפלסטינים: מצד אחד הוא רוכש נכסים על מנת לחשוף את הארכיאולוגיה הקדומה של מלכות דוד ומדינת יהודה, ומצד אחר הוא עושה כן בנועם ותוך ניסיון להגיע להבנה עם השכנים הפלסטינים, וזה מדאיג את הקיצונים.
רק שבארי לא חשוב. כפי שפסק הדין נגד שי דרומי, שהגן על חייו וחוותו, אינו חשוב. המסקנה המכרעת היא שהחקיקה חייבת להביא בחשבון את זכותו של האזרח לביטחון והצורך בשמירת הסדר. בעקבות דרומי שונה החוק, ומי שהותקף בביתו במושב בן שמן הרג את הפורץ ולא הועמד לדין, וכדין; וכך צריך להיות ברור למיידי אבנים, בעיקר אלה המבקשים לפגוע בנוסעי רכב שעלולים לאבד את השליטה על ההגה ולדהור אל מותם.
זה אינו רישיון קל ללחוץ על ההדק. לא לכוחות הביטחון למיניהם, שיש להם אמצעי מיגון זמינים במיוחד, ולא לאזרח מהשורה, שעלול לזלזל בחיי אדם. אך מקרה האלמוני מבן שמן ודרומי בחוותו ועתה בארי בכפר השילוח מחייבים להתאים את החוק למציאות.