חוקי, אך בעייתי

ד"ר אביעד הכהן

חוק האזרחות אינו בן יחיד. הוא חלק ממשפחה גדולה של חוקים המסדירים את מדיניות ההגירה של המדינה, הכניסה לישראל, השהות והתושבות בה, ועד למעמד הנעלה של אזרחות מלאה.

בדומה למדינות אחרות, גם החוק הישראלי מכיר באזרחות שנקנית מכוח לידה, מכוח שבות או מכוח התאזרחות.

על מנת לתת ביטוי פורמלי למחויבותו של המתאזרח למדינתו, מציבות מדינות שונות ברחבי העולם רף כניסה גבוה יחסית למבקשים להימנות עם אזרחיהן.

דרישות דומות במדינות אחרות

כך, למשל, דורשת ארה"ב מהמבקשים להתאזרח בה להיות אנשים "מוסריים וטובים" ובעלי ידע בסיסי ביותר בשפה האנגלית, בהיסטוריה ובשיטת הממשל האמריקנית. בנוסף לכך, חייב כל מבקש אזרחות להישבע אמונים לחוקת ארה"ב, ולהבטיח כי ימלא חובות אזרחיות בעלות "חשיבות לאומית" היה ויידרש למלאן מכוח חוק.

דרישות דומות להצהרת אמונים של מתאזרחים חדשים קיימות גם במדינות אחרות דוגמת דנמרק, אוסטרליה, הולנד, אוסטריה ואירלנד.

מבחינה משפטית וחוקתית גרידא, הדרישה להישבע אמונים ל"מדינה יהודית ודמוקרטית" כתנאי לקבלת אזרחות אינה פסולה. יש בה כדי להעלות ולו מעט את הרף הנמוך יחסית שהיה קיים עד כה בישראל להתאזרחות, ואינו דורש הכרה, ולו מינימלית, של השפה העברית, ההיסטוריה או התרבות של מדינת ישראל.

עם זאת, ניתן להרהר אחר התבונה שבהעלאתה. יהודים, בני זוגם או צאצאי יהודים, גם אם אינם יהודים על פי ההלכה, יכולים לרכוש ממילא אזרחות בארץ מכוח חוק השבות, תוך עקיפת מסלול ההתאזרחות.

התיקון החדש ישפיע אפוא בעיקר על לא יהודים המבקשים לרכוש אזרחות ישראלית, ולכן עלול להיתפס כחוק גזעני ולעורר התנגדות רבה. ניסיונות שנעשו בעבר (אך אינם מקובלים במדינות דמוקרטיות בעולם) להחלת חובת שבועת אמונים על כלל האזרחים, גם כאלה שזכו באזרחותם מכוח לידה או שבות, היו מקהים במידה ניכרת את עוקצו המעין?מפלה של התיקון המוצע.

אכן, גם במקרה זה יש להניח כי חובת שבועת האמונים היתה מעוררת התנגדות בקרב מגזרים גדולים, כגון הציבור החרדי, שחלק ממנו היה מתקשה להישבע אמונים לערכיה הדמוקרטיים של המדינה, ולערביי ישראל, שחלקם היו מתקשים להצהיר אמונים לאופייה הציוני והיהודי של מדינת ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully