מורשת גנדי חיה וקיימת

רחבעם זאבי (גנדי) נרצח סמוך יחסית ליום השנה להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. ימי הזיכרון של שניהם סמוכים זה לזה, ובכל זאת יש ביניהם הבדל תהומי. אין מדובר, כמובן, בפער בין התפקידים שנשאו השניים – רבין היה ראש ממשלה וגנדי היה שר – פער שמכתיב עוצמת הנצחה שונה. מדובר בחיבור או הניתוק בין האדם למורשתו.

הימים שסובבים את יום הזיכרון לרצח רבין מנסים לשכנע את האזרח בישראל שלא ניתן לנתק בין זכר רבין והוקעת הרצח, לבין מורשתו של רבין. מי שכופר בערכי מורשתו, כנראה נמנה על מחנהו של הרוצח. קוראי אתר וואלה! אולי משתייכים למגזר שמתקשה בזיהוי הבעייתיות במצב זה, אבל המציאות היא שהנוהג הזה מקשה מאוד על חלקים נכבדים בחברה הישראלית לקחת חלק פעיל באירועים להנצחת זכרו של ראש הממשלה ז"ל.
ולמרות זאת, כל אזרחי ישראל, ללא הבדל השתייכות ומגזר, מוקיעים מכל וכל את שני מעשי הרצח הנוראיים הללו.

הנצחת זכרו ומורשתו של מורי ורבי, שר התיירות רחבעם זאבי – גנדי ה' ייקום דמו - נושאת אופי אחר. בתקשורת מזוהה גנדי יותר מהכל עם הטרנספר – רעיון שהותקף והוגדר כגזעני. מנגד, דמותו של גנדי נצורה כפוליטיקאי ישר דרך ואהוד גם על יריביו האידיאולוגיים והפוליטיים. בישיבה המיוחדת שנערכה בכנסת ממש ביום הירצחו, אמר יוסי שריד את הדברים הבאים: "אני רוצה לומר באופן מאוד אישי ובפשטות, הכי פשוט שאפשר: אנחנו, אני, ממש הרוס מהרצח הזה. הידיעה על ההתנקשות בחייו של גנדי היא איומה גם מצדה האישי, כי אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים. הוא היה בר פלוגתא קשה. אולי לא היה מישהו בפוליטיקה הישראלית שהיה יותר רחוק מאתנו, אבל צריך להבין שגם בתוך הריחוק הפוליטי יש רגעים יפים של קרבה, של קרבה אישית ואפילו של חיבה אישית".

היום, בפרוס עלינו חודשי העבודה של שנת תשע"א, יש הרבה מה ללמוד מגנדי. מורשתו חיה וקיימת. חלקים בה שנויים במחלוקת, חלקים בה נחלתו של רובו המכריע של העם. מבין הפרקים השונים בספר הגדול של הרעיונות והערכים שייצג גנדי, אני בוחר להביא בטקסט הזה את הירושלמיות שלו. גנדי נולד בירושלים וגם נרצח בה. הוא לחם בה ולמענה בספרא ובסייפא. הוא אהב אותה, כמו את כל הארץ, אהבת אין קץ. וכהכיר אדם את אהובתו, כך הכיר גנדי את ירושלים שלו.

אולי בשל כך, לאחר שחרור העיר ואיחודה במלחמת ששת הימים, הוטלה עליו המשימה המבורכת של התוויית גבולותיה המוניציפאליים של העיר. הוא עיצב אותה וקבע את גבולותיה, בעבודת מטה שכללה מעורבות של אנשי מקצוע שונים, ונציגי מגזרים שונים. חשוב להזכיר את זה בימים האלה, ימי המשך הקפאתה דה פקטו של ירושלים. בשנה האחרונה לא ניתנו כל אישורי בנייה ומכרזים חדשים בבירתנו הנצחית.

מבין שלל הדברים שהיה אומר גנדי היום בכנסת, לו היה מוסיף להתהלך בינינו נייחס לו את האמירה הבאה: נתניהו, בנה בירושלים.

* הכותב הוא חבר כנסת מטעם סיעת האיחוד הלאומי.