משקלה של הבחינה הפסיכומטרית בקבלה להשכלה הגבוהה בארץ (לרוב 50% בנוסף לבגרות), מעמיד אותה במרכזה של תשומת לב ציבורית רבה. ההתייחסות הציבורית לבחינה מלווה תכופות בביקורת לגבי היבטים שונים שלה, כגון מידת הרלוונטיות שלה, ההכנה היקרה שנאלצים להשקיע לקראתה, וטענות על חוסר ההוגנות שלה, כביכול. נתוני דו"ח מדור מחקר של המרכז הארצי לבחינות והערכה לניתוח נתוני שנת 2009 מצביע על בעיות קשות במידת הוגנות הבחינה הפסיכומטרית כלפי ערבים.
ממוצע ציוני הפסיכומטרי של נבחני ערבית בשנת 2009 עמד על 456 נקודות, לעומת הממוצע של נבחני עברית שהיה גבוה יותר ועמד על 564 נקודות. לעומת זאת, ממוצע הבגרות של נבחני ערבית (88.9) דווקא גבוה מזה של נבחני עברית (85.5). לאורך השנים הצטברו עדויות מחקריות המראות כי ההישגים האקדמיים של נבחני עברית גבוהים באופן משמעותי מאלו של נבחני ערבית, בפער שדומה להבדלים שנמצאו בציוני הפסיכומטרי, ובניגוד להבדלים בציוני הבגרות. מחברי דו"ח המחקר סבורים כי בנתונים אלה אין די כדי להוכיח כי קיימת הטיה תרבותית נגד דוברי הערבית בישראל, אך השר לענייני מיעוטים, פרופ' אבישי ברוורמן חולק על דעתם.
מתוך הנתונים של המרכז הארצי עולה שדוברי השפה הערבית מצליחים פחות בלימודים האקדמיים לעומת דוברי השפה העברית, והפער לטובת נבחני השפה העברית משקף את ההבדלים ברמה, שכן אותו פער נשמר גם במידת ההצלחה בלימודים האקדמיים. עם זאת המרכז מתעלם מהעובדה שעצם קיום הלימודים האקדמיים בשפה העברית מקשה מראש על הצלחת דוברי השפה הערבית.
"הבחינה איננה מדגם של האוכלוסייה"
"הנתונים אינם חדשים לי", אומר ברוורמן, "לכולם ברור כי בבחינה הפסיכומטרית קיימת הטיה תרבותית לרעת דוברי הערבית. יש הרבה בעיות כלכליות ואחרות במוסדות החינוך הערבי בארץ, ויש תפיסה תרבותית יהודית באקדמיה שמקשה על הצלחתם של הערבים, מאוחר יותר במערכת השכלה הגבוהה"
"העבר וההווה די שחורים בנושא הבחינה הפסיכומטרית", מסכם ברוורמן, אך לדעתו בשנה הזאת יחול המפנה התקציבי המשמעותי ביותר בתולדות ישראל לטובת דוברי הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה.
"מתוך תכנית התקצוב על סך 7.5 מיליארד שקלים להשכלה הגבוהה בשש השנים הקרובות, 305 מיליון שקלים יופנו כתקציבים ייעודיים עבור דוברי הערבית. רק לשם השוואה, בשש השנים שעברו, ממוצע התקצוב הייעודי עבור מגזר זה עמד על חמישה מיליון לשנה, כלומר בערך 30 מיליון שקלים לשש שנים. ההשקעה הממשלתית בראשות משרד החינוך והוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, גודלת כאמור, בערך פי עשר", אומר ברוורמן.
אמוץ סלע, מנהל החטיבה הפסיכומטרית של קבוצת קידום מסר כי "צריך לזכור שהבחינה הפסיכומטרית אינה מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, מכיוון שלא כולם נבחנים בה, אלא אוכלוסיות מסוימות המכוונות עצמם ללימודי השכלה גבוהה. המגמה לפיה נשים נבחנות יותר מאשר גברים, מאפיינת את השנים האחרונות. בשנתיים האחרונות ניתן לראות שיש הפרש של 10,000 נבחנות על פי נבחנים (בשנים 2007-2008) והמגמה כאמור ממשיכה גם ב-2009".
עדכון ראשון - 5:00