תיכוניסטית נאנסה, המנהלת האשימה אותה

בחודש פברואר 2007 הופץ באינטרנט בין תלמידי תיכון בערד סרטון פורנוגרפי, בו צולמה ל', אז בת 17, במצבים אינטימיים יחד עם שלושה גברים. ל', שלא ידעה על קיומו של הסרטון וטוענת כי הייתה מעורפלת בזמן שצולם, ציפתה לקבל גיבוי מבית הספר והמנהלת, אלא שנכונה לה הפתעה. היחס המשפיל לו זכתה בבירור שנערך בתיכון גרם לצלקות שלא הגלידו עד היום, לאחר שכבר השתחררה מהצבא. עכשיו היא מדברת לראשונה על הטראומה שממנה היא מתקשה להתאושש.

ל' ואני יושבים בבית קפה במרכז המסחרי של ערד, והיא משחזרת את הלילה הקשה, פרט אחרי פרט, דקה אחרי דקה.

"הייתי באותו ערב לבד בבית והזמנתי את מי שכינה עצמו 'החבר החייל שלי' לביתי, לאחר שהוא סיפר לי שקיבל 'אפטר'. הוא אמר לי שהוא מביא יחד איתו שני חברים ליחידה ואני, כמו ילדה טובה, הודעתי לאימי בטלפון על הביקור המתוכנן. החבורה הגיעה לביתי בסביבות השעה 21:00 עם בקבוקי בירה פתוחים ביד. הם לא היו שיכורים. משועשעים זה תיאור יותר מדויק של מצבם. דקות ספורות לאחר שנכנסו, התחלנו לשתות ביחד בסלון. יותר מזה, אני לא זוכרת. בלק אאוט מוחלט".

לאחר מספר שעות התעוררה ל', כששמעה את חבר שלה אומר, שהם צריכים לחזור לצבא. "אני הייתי לבושה, הם היו לבושים והבית היה מסודר. הדבר היחיד שהטריד אותי היה איך הגעתי מהסלון לחדר שלי". אחרי אותו לילה, במשך חודש עשה החבר הכל כדי להתחמק מלפגוש את ל'.

"אבל יום אחד, הכול משתנה. קפצתי הביתה בהפסקת צהריים וכשחזרתי לבית הספר פתאום כולם מסתכלים עליי אחרת. מסתכלים ומצחקקים. אני שומעת הערות כגון 'אחלה סרטון!' ו'יכולת להיות שחקנית פורנו'. עיקר ההערות באו מצד פרחחי בית הספר. לא התייחסתי להערות, לא ידעתי במה מדובר. אמרתי לעצמי, זו בטח שיטה חדשה להצקה שעוד לא למדתי.

באמצע אחד השיעורים הודיעו לל', שהיא מזומנת ליועצת החינוכית של בית הספר. "אני מגיעה אליה בתום השיעור והיא אומרת לי: 'לא ראית היום משהו שונה בהתנהגות התלמידים כלפיך ?'. מייד אחרי זה היא מטילה את הפצצה: 'קיים סרטון של אונס או קיום יחסי מין בהשתתפותך. תדעי לך שזה מסתובב בכל הפלאפונים בתיכון'".

ל' נכנסה להלם. "נשברתי. התחלתי לבכות. ביקשתי מהיועצת להוציא את החברה הכי טובה שלי מהשיעור רק בשביל שהיא תשב לידי ותחזק אותי. החברה הגיעה ואז היועצת מבקשת משתינו לעזור לה להשיג עותק של הסרטון בשביל לראות במה מדובר. התברר לי שחברות שלי כבר ראו את הסרטון אך התביישו לספר לי. הסתכלתי בסופו של דבר בחלק מהסרטון. ראיתי את עצמי עירומה על הגב בסלון הבית שלי, בלי תזוזה ושלושה גברים בעירום חלקי מסביבי. נוגעים בי. כל פעם מישהו אחר מצלם. כל פעם אני נכנסת לחדר שלי עם מישהו אחר. בלי לראות מה קרה בחדר, אני יודעת שכולם שם שכבו איתי. פניי בסרטון אינם פני שיכור אבל התנהגותי אדישה".

מנהלת בית הספר זימנה את היועצת החינוכית, פסיכולוגית בית הספר, ל' ואמה לפגישה. אז, אומרת ל', היא איבדה את האמון במנהלת. "באותה פגישה המנהלת היא שנתנה את הטון המוביל. לטענתה, הגיעו לאזניה שמועות על כך שאני מקיימת יחסי מין עם הרבה גברים בתיכון ללא אמצעי הגנה. מדבריה הבנתי שהיא בטוחה שאני זו שיזמה את צילום והפצת הסרטון. מדבריה הבנתי שאני פשוט זונה. החלטתי שאני יוצאת מהחדר ולא נותנת לאמא שלי לדבר".

לטענת ל', המנהלת ניסתה להסיט את הדיון ולהאשים אותה בהפצה ביודעין של סרטון המין, מתוך רצון להשיג את תשומת ליבם של התלמידים. "לא נעשתה שום פעילות הסברתית לאחר מה שקרה", היא אומרת, "במטרה להעלות את המודעות של התלמידים לסכנות האפשריות".

ימים ספורים לאחר המקרה הגיש אחיה של ל' תלונה על אונס במשטרת ערד ו-ל' נקראה להעיד. כעבור חודש היא זומנה למשטרה בשנית, משום שלטענת החוקרים נתגלו סתירות בין עדותה לבין עדותם של שלושת החיילים. עדותה השניה של ל' תאמה לגרסתה הראשונה, אבל בשלב זה הודיעה ל' לחוקרים ולבני משפחתה, כי היא אינה מוכנה להמשיך את ההליך המשפטי ושהיא מסירה את תלונתה נגד שלושת החיילים. "שמתי את עברי ואת מכאובי מאחור והמשכתי הלאה", היא מספרת.

"מדובר באירוע חמור, שהתרחש מחוץ לכותלי בית הספר ומחוץ לשעות הלימודים. עם זאת, מנהלת בית הספר דאז, פעלה ללא דופי וברגישות רבה, והעניקה לתלמידה את כל המעטפת הטיפולית הנדרשת, לרבות ליווי מקצועי על ידי גורם טיפולי מוסמך. כל הטענות המייחסות למנהלת התנהלות שיש בה לפגוע בתלמידה משוללות כל יסוד"