וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחכים לחנוכה: העידן שאחרי החגים

יהודה ספרא

3.10.2010 / 7:54

בשעה טובה הם כבר כאן - אחרי החגים. כבר תקופה ארוכה שראינו ברגע הזה נבואתם של שוטים. משאלת לב של אופטימיסטים על ריטלין. אפילו ההסתברות שאנחש את כל ששת המספרים של הלוטו, שבועיים ברציפות, נראתה גבוהה יותר. ראיתי ברגע הזה אשליה, עד כדי כך שגם השנה נפלתי בפח והבטחתי להתחיל דיאטה כשהוא יופיע. אין על הצנונית הקלויה של אשתי. מעדן שלא יכולתי שלא לחלוק עם חתולי רחוב. לפחות הטחינה הגולמית הצילה את המצב (לא את החתולים) ואיפשרה לי לשבת בחצר, לספוג את הרוח הסתווית ולהיזכר בתוהו ובוהו שזרעו כאן ראש השנה, יום כיפור וסוכות.

בעיקר סוכות. כן, נסו אתם לקום מוקדם בבוקר, לאחר יום שבתון, לטוס לביטוח הלאומי כדי להסדיר חוב, לקחת מספר מהמכונה בחוץ, לחכות שעה וחצי כמו טמבל (בעצם למה "כמו", כפי שנוהגת להגיד זוגתי) ורק אז לקלוט שבעיות הסעד באזור השרון לא באו על פתרונן כליל, וכי הסיבה לכך שאני לבד היא כי מדובר ביום שישי. זה המקורי, עם הכדורגל בשכונה.

מה לעשות, כל האווירה החגיגית?רוחנית?מסורתית הזאת, בחסותו של השם יתברך, משאירה את חלקנו קרוב מדי אליו, עם הראש בעננים. אבל אין כאן שום תלונה של ממש. אחרי הכל, בחגים מורידים הילוך בעבודה (בונים גשרים), רואים יותר את המשפחה הרחבה (שמודיעה לי שגם אני נראה כמו רחבה) והכי חשוב, מבלים יותר זמן עם הילדים (רק חבל שכבר משש בבוקר).

עוד דגים ושניצלים

ואת הארוחות המפוארות והמנפחות לא שכחתי. איך אפשר. הרי הן הופיעו כאן כל שני וחמישי. ליתר דיוק כל רביעי ושישי. ועוד דגים. ועוד שניצלים. ועוד תפוחי אדמה. ועוד מעט החגורה של המכנסיים נראית כמי שנורתה ללא הבחנה על ידי רובה במצב אוטומט.

זה קצת מצחיק שהעם שלנו רגיל לחגוג כל מיני ניסיונות כושלים (גם אם כואבים) להשמידו בארוחות ענק, שיכולות בקלות להמית את כל אחד מהסועדים, כולל את מי שאינו סובל מכולסטרול גבוה יותר מגולית.

מי שבכל זאת חרגו השנה הם הפקקים, שדווקא לא הגיעו לכמה מחלפים מרכזיים. 25 דקות מהרצליה לאלפי מנשה? 35 דקות מרמלה לאלפי מנשה? ועוד בערב חג. עד כדי כך מפולג העם, שלא מצאתי כל הדרך על כביש 444 יהודי אחד כשר שיסכים לחתוך אותי בלי לאותת או לפחות לעשות את המינימום ולחצות איזה צומת באדום.

אבל העיקר שבסופו של דבר הגענו הביתה בשלום, מוכנים ומזומנים לשגרה. לימי החול, שבטח תוך מספר שבועות יגרמו לנו להתגעגע לחגים, עד שמרוב דיכאון נתחיל להאביס את עצמנו בסופגניות תוך פחות מחודש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully