בישראל. רק בישראל ייתכן מצב בלתי אפשרי, ששר החוץ נואם בעצרת האו"ם בניגוד לדעת ראש הממשלה ובלי להיוועץ בו, ובניגוד למדיניותה הרשמית של המדינה שאותה נשלח לייצג. כאילו המיקרופון הרם ביותר בעולם ניצב בסניף ישראל ביתנו בכרכור.
הרי איש לא יאמין כי סדרי השלטון במדינת היהודים כה מופקרים ורעועים ועזובים; והרי מעולם לא היה כדבר הזה מאז הוקם ארגון האו"ם. מנהיג אחד היכה בנעלו על השולחן ושגריר אחר קרע לגזרים הצעת החלטה אנטישמית, אבל שר חוץ שציפצף כך על עמדת ממשלתו? לא היה כדבר הזה. אלא שהמציאות בישראל עולה על כל דמיון.
אביגדור ליברמן הציג שאלות והעלה טיעונים שמקומם בוויכוח מדיני במליאת הכנסת. כמותו, ישראלים רבים אינם מאמינים כי ניתן להגיע להסכם שלום מלא בשנים הקרובות. מהשר ליברמן בימין עד ד"ר יוסי ביילין בשמאל נשמעת הטענה כי היעד המעשי הוא הסדר ביניים. לא מן הנמנע כי בליבו פנימה חש גם נתניהו שאין הסכם אלא זמני.
אין על מה לדבר
רק שכדי להגיע למשא ומתן על הקמת מדינה פלסטינית זמנית חייבת ישראל להשלים את המהלך החותר להסכם שלום כולל. היא מחויבת לו. גורמים עוינים בעולם אינם מאמינים לה. נתניהו הודף את הבעת אי האמון שבפיהם, ואז טס ליברמן עד ניו יורק ומודיע לכל העולם כולו כי אין על מה לדבר, ולא חשוב מה מבטיח ומכריז במקביל נתניהו.
ליברמן פשוט מחבל באינטרס הישראלי. למרבה המבוכה, העולם מעדיף להאמין לו ולדבוק בגרסתו. גם תוהה ומפקפק אם אכן פרק כל עול על דעת עצמו - כיצד זה ייתכן אם לאחר המבוכה הדיפלומטית שגרם הוא נותר על כנו במשרד החוץ בירושלים?
אין זה מקרה ששר החוץ מצוי מחוץ לתהליך המדיני. הילארי קלינטון משוחחת עם נתניהו ואהוד ברק. כמותה גם ג'ורג' מיטשל, שחזר בבהילות לירושלים ולרמאללה כדי להתמיד במשא ומתן לאחר שפגה הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
מה יאמר היום נתניהו למיטשל על מופע האימים של ליברמן באו"ם? הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר.