המשטרה אינה מיידעת את רוב העצורים על זכותם להיוועץ עם עורך דין לפני חקירתם, אלא רק בתום פעולות החקירה והעברת החשודים לבית המעצר. חלק מהעצורים לומדים לראשונה על זכות זו רק כאשר הם מובאים להארכת מעצר בבית המשפט. כך קובע דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנים 2009-2008, שהוגש בשבוע שעבר לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית.
על פי הדו"ח, שהתפרסם היום (שלישי), הסניגוריה הציבורית מייצגת חשודים בכשני שלישים מהתיקים הפליליים הנדונים בבתי המשפט המחוזיים, בלמעלה ממחצית התיקים הפליליים הנדונים בבתי משפט השלום ובכ-80% מהתיקים הפליליים בבתי המשפט לנוער. עיקר הביקורת בדו"ח מופנה כלפי המשטרה. "רוב החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שנמסר להם כי הם זכאים להתייעץ עם סניגור טרם חקירתם או מבלי שמתאפשר להם לקיים זכות זו, הלכה למעשה. זכות ההיוועצות לפני חקירה שמורה, איפוא, רק לנחקרים מיוחסים אשר דבר חקירתם נודע להם מראש והם לא מעוכבים ולא נעצרים", נכתב בדו"ח.
כמו כן, בסניגוריה מותחים ביקורת על כך שהמשטרה אינה משחררת חשודים בערובה, אף שהחוק מחייב זאת, אלא מביאה אותם לפני שופט, שיחליט על תנאי השחרור, שנקבעו במקרים רבים בהסכמה בין החשוד למשטרה. "תופעה זו גורמת לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכויות יסוד של חשודים חירותם, כבודם, קניינם, זכותם להליך הוגן ועוד; פגיעה ממוסדת וממושכת בשלטון החוק, וכן בזבוז כספי ציבור והשחתת זמנם היקר של בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, שירות בתי הסוהר והמשטרה", נכתב בדו"ח. הסיבה לתופעה, היא ככל הנראה היעדרה של מערכת הפקדות מסודרת להפקדת כספי ערובה בתחנות המשטרה. "המשטרה מעדיפה לנצל את מערכת הפקדת הכספים המסודרת של הנהלת בתי המשפט, ובכך לחסוך משאבים מינהליים שלה עצמה, על גב החשודים", טוענים בסניגוריה.
ביקורת אחרת מופנית כלפי השב"ס, שלטענת הסניגוריה מערים קשיים ומכשולים בפני אסיר המעוניין להגיש עתירה לבית המשפט. "הפעולות הפסולות בהן נוקטים גורמים שונים במתקן הכליאה נעשות לכל אורך שלבי תהליך הגשת העתירה. מהצטברותם ושכיחותם הגבוהה של דיווחים אלה, מצטיירת תמונה מטרידה של אי-עמידה בכללי מינהל בסיסיים, אי-מילוי הוראותיה של פקודת הנציבות בנושא עתירות אסירים והפרות חוזרות ונשנות של זכות הגישה החופשית לערכאות שיפוטיות, דווקא כשמדובר באוכלוסייה שזקוקה לזכות זו יותר מאוכלוסיות אחרות", נכתב בדו"ח.
"משפטי שדה בכיכר העיר"
הדו"ח כולל גם נייר עמדה ביחס לפרסומים בתקשורת של חומרי חקירה. "הסניגוריה הציבורית עומדת חרדה אל מול הצטברות המקרים בהם מתפרסמים באמצעי התקשורת פרטים ומידע מתוך חקירות משטרתיות מתנהלות", נכתב בנייר העמדה. "תדירותם והיקפם של הפרסומים הביאו לכך שפרשות משפטיות רבות מנוהלות למעשה בתקשורת, וזאת במקביל לניהולן בבתי המשפט, ולעתים אף קודם לכן, בטרם הסתיימה החקירה או הוגש כתב אישום. במשפטי השדה וכיכר העיר הנערכים בתקשורת אין לחשוד סיכוי לצאת זכאי, גם אם בסופה של החקירה שהתנהלה נגדו מתברר כי אין הצדקה להעמידו לדין".
הסניגוריה מעבירה ביקורת על המשטרה שמדליפה מידע מחקירות, מתוך "רצון להאדרה עצמית, משאיפה 'לייחצן' את חוקריה ולהעלות את יוקרתה ותדמיתה המוסדית בסקרי דעת הקהל, אפילו במחיר האפשרי של פגיעה בחקירה. לכך מתווספים, מטבע הדברים, גם אינטרסים אישיים ופרסומיים של מוסרי המידע". כמו כן, נמתחת ביקורת על כך שהפרקליטות, שפועלת מתוך רצון להפעיל לחץ עקיף על בית המשפט, ליצור דעת קהל מרשיעה ו"להפרות שיח ציבורי תביעתי... יתרה מזו, נדמה כי ראשי מערכת התביעה הכללית בחרו, עד לאחרונה, באופן עקבי להעלים עין מן האופן הבוטה בו פועלת המשטרה בתחום זה, ככל הנראה מכיוון שלשיטתם הדבר משרת את מה שנחזה, לפחות בעיניהם, כאינטרס ציבורי לגיטימי".
"האמור בדו"ח מציג את עמדתנו בדבר ההכרח בהגברת השוויון בין זכויותיו של הפרט בהליך הפלילי לבין כוחה הרב של המדינה, הן בהיבט של הפניית תקציבים ומשאבים והן בהיבט של קביעת איזונים נכונים בין הגנה על זכויות לבין מתן סמכויות והפעלתן על ידי הרשויות באופן בלתי מבוקר", אמרה הסניגורית הציבורית הארצית, ענבל רובינשטיין. "כן עוסק הדוח בהעדפת דרכים של שיקום, מניעה וטיפול מוקדם במצוקות אישיות וחברתיות, כדרכים מועדפות לצמצום הפשיעה, על פני שימוש רחב ומוגזם בכלים פופוליסטיים אך בלתי יעילים של ענישה, ובעיקר עונשי מאסר ארוכים ויקרים".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי במשרד "מתבצעת לאחרונה עבודת מטה על פי יוזמתו של היועץ המשפטי לממשלה, שעניינה הגדרה מחדש של נורמות ההתנהגות לגבי פרסומים מחקירות ופרסומים הנוגעים להליכים משפטיים בכלל. אין באמור משום הסכמה כלשהי לטענה המופרכת שהובאה בדו"ח הסניגוריה, כאילו ראשי התביעה בישראל עשו שימוש פסול בתקשורת עד כה".