ראיון עם פידל קסטרו נמשך עכשיו שלושה ימים. אבל זה לא היה בזבוז זמן. ג'פרי גולדברג שראיין אותו - לפי יוזמת המנהיג הקשיש - עשה זאת עבור הירחון "אטלנטיק", ושיתף אותנו בכמה תובנות בלתי צפויות. אחת מהן עוסקת באנטישמיות.
מלבד התנערותו המוחלטת של קסטרו מאנטישמיות, ומלבד תמיכתו בזכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה, הוא הפליג בזיכרונות אל ילדותו בכפר נידח בקובה, וזה היה מעניין במיוחד. הסבירו לו שהרגו את האלוהים ביום שלפני יום שישי הטוב, ערב חג הפסחא. כשהוא שאל מי היו הרעים שהרגו את אלוהים - אמרו לו שאלו היהודים. הוא לא ידע מה זה יהודים, אבל הוא הכיר את ציפור היהודים(?), שהיה לה מקור עקום, ומאז הוא שנא אותה. האנטישמיות, הסביר קסטרו, קיימת, טבועה בעולם הנוצרי, וחייבים להיאבק בה. כן. דווקא הוא. ילד קובני, בארץ נוצרית אדוקה, עם היסטוריה ספרדית אנטי?יהודית עמוקה.
אתה קורא ואומר לעצמך: באיזו קלות איפשר העולם לעצמו לייחס את הרוע לקבוצת אנשים מסוימת. שנאת היהודים, שקסטרו היה עד לה כילד, לא הצריכה יהודים. אפשר היה גם לשנוא אותם בלי להכירם, בלי לראותם כלל, ואפילו לחשוב שהם ציפורים. זה סידר את העולם עבור מאות דורות, וממשיך להקל עליהם את החיים.
המצאה יהודית
מי שטוען שהאנטישמיות היא המצאה יהודית - יכול עכשיו לשאול את קסטרו. היא לא היתה דמיונית כאשר הוא היה ילד, והיא גם לא דמיונית היום. אבל האנטישמיות גם הקלה עלינו. מרגע שהגענו למסקנה שנעשה אשר נעשה, הגויים תמיד ישנאו אותנו, הרשינו לעצמנו להתנהג באופן שהגביר את האנטישמיות והצדיק אותה בפני האנטישמים. ההתנחלויות בשטחים ואי החלת אמנת ז'נבה הרביעית עליהם, ההתנהגות כלפי הפלשתינים, התוואי שבחרנו עבור גדר הביטחון, הזלזול באו"ם ובמוסדותיו, אי אשרורן של אמנות בינלאומיות, גם כאלו שישראל עצמה יזמה (כמו זו של בית הדין הפלילי הבינלאומי) - כל אלו נבעו, בעיקר, מתוך תחושה ש"המורה שונא אותנו": נעשה את אשר נעשה, תמיד תהיה אנטישמיות, ותמיד העולם יהיה נגדנו. לכן מותר לנו לעשות דברים שאין לעשותם. זה לא ישנה כלום.
זה לא שהימין המציא את האנטישמיות, והשמאל חושב שהיא אינה קיימת.
האנטישמיות היתה קיימת גם כאשר פידל הקטן האמין שמדובר בציפורים.
אבל אין משמעותה של האנטישמיות, בהכרח, שכל מי שהסבירו לו, בגיל 3, שהיהודים הרגו את אלוהים, יהיה נחרץ לשנוא אותם כל חייו. כמה מן הפידלים האלו הפכו בבגרותם לפילושמים, ואת השאר אפשר להפוך לפחות לניטרלים, ולו אם נבין שהמערכה נגד האנטישמיות אינה אבודה מראש.