השביתה המאוד פוגענית של עובדי רשות שדות התעופה ביום שני הספיקה לגרום סבל רב לציבור רחב של נוסעים בשדה התעופה, גם אם היא הסתיימה לאחר שמונה שעות בלבד. השביתה הזו מעלה מחדש את שאלות היסוד בכל הקשור בשימוש שעושים העובדים במשק בנשק השביתה.
אף אחד בישראל לא מערער על זכותם של עובדים לשבות כדי לקדם את האינטרסים שלהם במסגרת יחסי עבודה. זכות השביתה בישראל הוכרה בשיטתנו המשפטית כמעט כזכות חוקתית. אך יש לזכור שאפילו זכויות חוקתיות אינן זכויות מוחלטות. כל זכות וזכות כפופה לעקרון המידתיות ולשיקולים אחרים הנעוצים באינטרס הציבורי.
הזכות לשבות אין משמעותה שעובדים רשאים לשבות בכל מקום, בכל זמן ומכל סיבה. מה שהתפתח בישראל לסילוף עצם המהות של זכות השביתה מתרחש דווקא במסגרת המגזר הציבורי, ודווקא במקטע השירותים החיוניים במגזר זה.
אם נתבונן במגזר הציבורי בישראל, ניווכח שאותם עובדים המחזיקים בנכסי המדינה בצמתים הרגישים ביותר הם גם הנהנים מרמות השכר ומתנאי העבודה הגבוהים והטובים ביותר במשק. תנאי העבודה בחברת החשמל, בנמלים וברשות שדות התעופה עדיפים לאין שיעור לעומת תנאי העבודה של עובדים אחרים בחברות הממשלתיות או ברשויות המדינה. הסיבה היא פשוטה - יש להם יכולת להזיק קשות לכלכלה ויש להם היכולת לגרום סבל גדול לציבור.
מכשיר יעיל לקידום האינטרסים
ומה שבפועל קורה הוא שעובדים אלה עושים שימוש בנשק השביתה על מנת להכניע את המדינה לתת להם כמעט כל מה שהם מבקשים.
השימוש בנשק השביתה הפך להיות מכשיר יעיל לקידום האינטרסים האנוכיים של אלה המצויים בצמתים הרגישים ביותר בשירות הציבורי. גם אם דרישותיהם יהיו בלתי סבירות, תביעותיהם יתקבלו.
עובדי רשות שדות התעופה הציגו דרישות חדות כדי לשמור על הפנסיה התקציבית שלהם - ערבות ישירה של המדינה, בניגוד לכללים המקובלים. שר האוצר נכנע לא משום שסבר שעובדי רשות שדות התעופה צודקים, אלא מכיוון שגרמו נזק וסבל שרירותי לאלפי תושבים שאין להם שום ויכוח עם עובדי רשות התעופה, בעיתוי קריטי של תקופת החגים.
בשנים 2006-2004, כתוצאה משביתות בלתי מרוסנות של עובדי הנמלים, קיבל בית הדין הארצי לעבודה שורת החלטות המגבילות את זכות השביתה. בכוחות הביטחון, במשטרה ובצה"ל אסור לשבות, על פי הוראות החוק. לעומת זאת, במערכת שירותי הרפואה אין מגבלה לשבות. אם הם יעשו זאת, יוצאו צווי מניעה או שבית הדין הארצי לעבודה ייאלץ להתערב. באותה מידה, אנו חייבים להציב גם מגבלות על שביתות המבוצעות ברכוש המדינה בשירותים החיוניים. לא ייתכן שנחיה על פי נורמה שמי שיש לו את הכוח יכול לקבל כל מה שהוא רוצה. בשירותים החיוניים במגזר הציבורי צריך להטיל מגבלות על השימוש בזכות השביתה, אם בדרך של חקיקה מפורשת ואם בדרך של חובת יישוב סכסוכים על ידי גוף אובייקטיבי.