וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עוקבים אחר הנשרים בשמיים

14.9.2010 / 13:02

כדי לחקור את הנשרים נהוג לשים סביב רגליהם ארבע טבעות בצבעים שונים אשר מאפשרות לזהות אותם גם מרחוק. בנוסף ניתן להצמיד לגופם גם משדרים אשר מאפשרים להתחקות אחריהם גם כאשר הם מחוץ לטווח ראייה

אחת השיטות המקובלות למעקב ומחקר על נשרים וציפורים בכלל היא הטיבוע – שימת טבעות סביב רגליו של הנשר. פעולות טיבוע של ציפורים כשיטת מחקר ומעקב אחריהן החלה במאה ה-19 והחליפה את השיטה הקודמת למחקר אחר ציפורים – ירי. טיבוע נשרים בישראל החל בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת.

בעבר היה נהוג לטבע נשרים בטבעת אלומיניום עליה נחרת מספר הזהות האישי של הנשר, שם המוסד תחת חסותו בוצע הטיבוע וגודל הטבעת, אך נוהל זה השתנה מכיוון שאת טבעת זו לא ניתן היה לראות מרחוק ובעצם ניתן היה ללמוד על הנשר רק כאשר מת או נפצע והובא לטיפול. כיום נהוג לענוד לרגלי הנשרים מספר טבעות בצבע אשר נראות מרחוק וכך מאפשרות לעקוב אחריו כל ימי חייו. לשם כך יוצרו סדרות של טבעות פלסטיק קלות משקל וצבעוניות עליהן נחרטו מספרים ואותיות. נהוג לשים ארבע טבעות על רגליו של הנשר (שתיים לכל רגל).

טבעת פלסטיק צבעונית אחת מסמלת את שם המקום בו הנשר טובע – למשל טבעת צהובה עליה חרוטה האות G בשחור מסמלת את גמלא וגולן; טבעת אחרת מסמלת את שנת הטיבוע, טבעת נוספת נושאת את מספר הזהות האישי של הנשר והטבעת הרביעית היא טבעת האלומיניום מהסוג הישן, אשר נושאת את פרטי אוניברסיטת ת"א לשם מועבר המידע במקרה שהנשר מת.

שיטה נוספת למעקב וניטור הנשרים היא באמצעות הצמדת משדר קטן לגופו של הנשר. את אותות הרדיו של המשדר הנישא ניתן לקלוט באמצעות מכשיר ואנטנה קטנה ונוחה לנשיאה, שקולטת גלי רדיו בתדירות VHF. עם זאת טווח השידורים במערכת נישאת מסוג זה מוגבל למרחקים קצרים ולכן לא התאים למעקב אחר עופות כגון נשרים אשר עוברים במהירות מרחקים גדולים. לשם כך פותחה מערכת לוויינית המסוגלת לאתר משדרי רדיו זעירים נישאים. בישראל התחילו להצמיד משדרים לנשרים בתחילת שנות ה-90.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully