גאווה בי-ם: העירייה תממן בית הקהילה הגאה

בית המשפט העליון קיבל היום (שלישי) את ערעורו של "הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות" - וחייב את עיריית ירושלים להשתתף רטרואקטיבית במימון פעולות המרכז. השופטים קבעו שעל העירייה לשלם 465 אלף שקלים בגין אירועי גאווה בין 2005 ל-2008. השופטים הוסיפו כי הם מקווים שהעירייה "לא תקמוץ שוב את ידה" ביחס לבקשות שיגיש המרכז בעתיד. מנכ"ל הבית הפתוח אמר בתגובה כי "בדברי ימיה של הקהילה הגאה ומאבקה לשוויון בחברה הישראלית ייזכר פסק הדין שניתן היום כאבן-דרך מרכזית".

לפני שנתיים קבע בית המשפט המחוזי בעיר כי "הבית הפתוח" אינו עומד בקריטריונים שקבעה העירייה לזכאות לתמיכה, וכי אין מקום להתערב בקריטריונים אלה או בשיקול דעתה של העירייה. מנגד, העותרים טענו כי הקריטריונים מציבים מכשול בלתי עביר, הלכה למעשה, בפני הקהילה הגאה.

עוד נטען בערעור, כי הקהילה הגאה מהווה כ-10% מהאוכלוסייה בישראל ובירושלים, וכי היא הבית הוא הארגון היחיד שמספק שירותים חיוניים לחברי הקהילה, בהם שירותי תרבות, שירותי חברה ושירותי תמיכה נפשית-חברתית.

מנגד, העירייה טענה שהיא אינה פוסלת קהילות ומגזרים ייחודיים מקבלת תמיכה כספית, כאשר אלה עומדים בתנאים בהיבט האמנותי-מקצועי להבדיל מההיבט הקהילתי-מגזרי.

השופט יצחק עמית כתב בפסק הדין כי אפליה על בסיס נטייה מינית היא הפליה המבוססת על שיוך קבוצתי "חשוד", וככזו היא נכללת ב"גרעין הקשה" של הזכות לשוויון. הוא הוסיף ש"המשפט בישראל בעניינה של הקהילה הגאה וחבריה משקף את השינויים והתמורות שחלו במרוצת השנים בחברה הישראלית. עמדתה של החברה בישראל היא כי על הדין להתייחס לנטייה מינית ללא הבדלה, כשם שיש להתייחס לנתונים אחרים בזהותו של אדם או של קבוצה, כמו גיל, גזע, לאום, מין ועוד. כמו כן, קיימת הסכמה רחבה כי אין להצר צעדיהם של חברי הקהילה הגאה או להפלותם לרעה".

עוד ציין השופט, כי הקהילה הגאה מונה אחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה, המפוזרת הן גיאוגרפית והן בכל שדרות הציבור, אשר אינה מקבלת מענה לצרכיה הייחודיים ממקורות אחרים. "בשל כך, הגעתי למסקנה כי יש להרחיב את הקריטריון במסלול התמיכות למרכזים קהילתיים באופן שיכלול גם קהילה 'מפוזרת' דוגמת הקהילה הגאה שאותה מייצגת המערערת", כתב השופט.

"דומה כי המערערת עצמה לא ביקשה מהעירייה יותר מאשר הכרה – להבדיל מהוקרה שהדרך להשגתה היא בערוצים חברתיים ופוליטיים – בחברי הקהילה הגאה ובחברותיה כקבוצה העומדת בפני עצמה לצד קבוצות אחרות בקשת הצבעים העירונית", הוסיף השופט עמית שרמז שעל העירייה לתמוך בבית גם בעתיד.

מנכ"ל הבית הפתוח, יונתן גר, אמר לאחר מתן פסק הדין כי "בבג"ץ נקבע היום כי הקהילה הגאה הנה מגזר בחברה הישראלית, הזכאי למענה ייחודי לצרכיו כמו כל מגזר אחר: נשים, דתיים, תושבי מזרח ירושלים וכדומה. לא עוד יוכלו רשויות בישראל להתעלם מהקהילה הגאה ולנהוג בה בחוסר צדק ובהיעדר שוויון. כעת משאמר בית המשפט את דברו, אנו מצפים לפתוח דף חדש במערכת היחסים של הקהילה הגאה בירושלים עם העירייה והעומד בראשה, ולעבוד יחד עם צוות העירייה על הדרכים בהן ניתן לעבוד יחד למען צרכיה הייחודיים של קהילתנו".

ענת הופמן, יו"ר המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה הרפורמית שייצג את הבית הפתוח במשפט, אמרה כי פסק הדין מהווה "בשורה לכל קבוצת מיעוט בירושלים ובישראל. העירייה הינה נאמן של כפסי הציבר והיא מחוייבת בתקצוב כל קבוצה גם אם היא אינה מוצאת חן בעיניי ראש העיר. השופטים נקטו כאן בפעולה אמיתית, ממשית ומעשית של תיקון עולם והביעו סוף לעוול המתמשך".

מעיריית ירושלים נמסר כי "מדובר בערעור על עתירה שהוגשה בשנת 2006 ומתייחסת לתקופת הקדנציה הקודמת. חשוב לציין כי בקדנציה זו הבית הפתוח קיבל הכוונה וייעוץ אישי מגורמי העירייה להגשת קריטריונים עבור קבלת תקציב, זאת על מנת שהללו יגישו את הבקשה לתמיכה, באופן אשר יאפשר להם לקבלה. יש לציין כי בית המשפט קבע שהקריטריונים לתמיכה במוסדות תרבות, שנקבעו ע"י ועדה ציבורית מטעם העירייה הם סבירים ושוויוניים, ודחה את הערעור בעניין זה".

שלמה רוזנשטיין, חבר מועצת העיר מטעם "יהדות התורה" ויו"ר ועדת התמיכות העירוניות התייחס לפסיקה ומסר כי בניגוד לדעה הרווחת שמדוב בעניין חרדי, רוב הציבור הירושלמי לא מעוניין בפעילות הבית הגאה. "הציבור לא חושב שמדובר בתרבות ולא חושב שמדובר במשהו לגיטימי", אמר רוזנשטיין, "ההחלטה של בג"ץ מבישה ופוגעת, וכמו רוב החלטות בג"ץ היא לא מייצגת את הדעה של רוב אזרחי המדינה. שוב בג"ץ הוכיח שבמקום לשמור על אחדות עם ישראל ועל קונצנזוס בתפיסה על צביונה של המדינה הוא נוקט בצעד קיצוני שלא מקובל על דעת רוב אזרחי המדינה. הבית הפתוח במקרה הטוב סוג של קבוצת תמיכה לאנשים שעל פי תפיסתי יש להם בעיה ואנחנו לא תומכים בקבוצות תמיכה".

יוסי דייטש, חבר מועצת העיר מטעם "יהדות התורה" ומחזיק תיק שיפור פני העיר, אמר בתגובה, כי "בג"ץ לא יכול להכריח אותי להצביע בעד התקצוב. אנחנו נתנגד לזה. זוהי התערבות בענייניה הפנימיים של עיריית ירושלים. כשזה יגיע לכל הוועדות, נצביע נגד וזה לא יעבור. אם זה לא עובר בוועדת כספים, אין דרך להעביר על זה. נפיל את זה בכל דרך, אם בוועדת הכספים אם במועצת העיר. נעשה הכל בכדי שהם לא יתוקצבו. זוהי איננה תרבות. זוהי פעילות שאינה ראויה ואינה הולמת את ירושלים ואינה הולמת את החברה בכלל. אין לה קשר לתרבות בכלל".

* בהכנת הידיעה השתתף מוטי לוי