כשהלמות הפטישים תתחדש

בצינור ממתינות 20 אלף תוכניות לתנופת בנייה מתחדשת ביהודה ובשומרון בתום ההקפאה ב?26 בספטמבר. אך מחר ייוועדו בצל קורתו של חוסני מובראק השחקנים הראשיים של המשא ומתן הישיר הישראלי?פלסטיני, בהשתתפות הילרי קלינטון. האם יטיל אבו מאזן וטו על חידוש הבנייה עד כדי איום לפרק את מסגרת השיחות? ואם לאו - מה יעשה כששוב תישמע הלמות הפטישים?

הודעתו של בנימין נתניהו לטוני בלייר מבהירה כי ההקפאה תימוג. כאשר ברק אובמה ביקש בשיחתם בוושינגטון להאריכה, השיב ראש הממשלה בו במקום כי הדבר בלתי אפשרי. בכל זאת הופתעה ירושלים לפני שלושה ימים כאשר הנשיא האמריקני נתן פומבי לבקשתו ואילץ בכך את נתניהו לדחותה בראש חוצות.

ראש הממשלה אמר כי לא תהיה בנייה?לכל, אבל גם לא הקפאה, והותיר מעורפלת את השאלה העיקרית: כמה? ברור שהוא מבקש לחסמה באורח ניכר באמצעות תכסיסים מנהליים של אהוד ברק ואלי ישי. אך עדיין עומדת על הפרק השאלה: כמה? מקורבי נתניהו אומרים - לא 20 אלף. בשלום עכשיו סבורים כי מיד ייצקו 13 אלף התחלות בנייה.

בממשלה טוענים כי המכסה שהוסכמה בשעתו בין ג'ורג' וו. בוש לבין אריאל שרון תדריך את ישראל. עם נוסחה כזאת יכולים בני בגין ומשה (בוגי) יעלון להשלים, אבל מה תהיה תגובת מפלגת העבודה? ובעיקר, איך יגיבו המעורבים במשא ומתן - אמריקנים, פלסטינים ומדינות אירופה - על חידוש כזה של תנועת הבטון והמלט?

נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזה, ולא רק מפני שאינו רוצה לחשפם אלא כיוון שממדי הבנייה יהיו בפועל קו האיזון בין הלחצים המופעלים עליו מבית ומחוץ, ואלה טרם באו לכלל ביטוי ממשי. מעגל הבלתי מרוצים מימין ומשמאל נערך לרגע הזה, ולאחריו תגיע גם הקהילייה הבינלאומית.

רק שלנתניהו יש עדיין ארכה של שבועיים. המאבק הנוכחי מתמקד בסדר היום של המשא ומתן. ישראל רוצה לדון בסידורי הביטחון ובזהותה היהודית, ואילו אבו מאזן בגבולות, ושניהם מתכתשים מה יקדים את מה. כל ינוקא מבין כי אם אחד הצדדים מעוניין לפוצץ את התהליך - איש לא יוכל לעוצרו; ואם שניהם מעוניינים עדיין בהמשכו הם יתפשרו ויסכימו לדון בשני הנושאים בעת ובעונה אחת. תמיד מצויה נוסחת פלא דיפלומטית: קבוצות עבודה מקבילות.