שלום בשארם - אין סיכוי למימוש ההסדר עם הרשות

איזי ליבלר
13/09/2010

מחר ייפתחו השיחות בשארם א?שייח' ושוב נחווה תחושת דז'ה וו. נאומים מלהיבים ומלאי חזון של פיוס ורצון טוב בין הישראלים לפלסטינים.

מרבית הישראלים, למרבה המזל, כבר אינם משלים את עצמם. הם מבינים כי הסיכוי להסדר עם הרשות הוא אפסי, וכי על ראש הממשלה לרצות את ממשל אובמה על ידי השתתפות בתיאטרון האבסורד.

לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא מצליח בתפקיד המוטל עליו. להפתעתם של משמיציו, הוא אף איחד את העם בתמיכה הניתנת לו. לנוכח הלחצים הכבדים שהופעלו על הממשלה היתה זו משימה לא קלה לשמור על היחסים עם נשיא אמריקני, שנוטה לעוינות כלפי ישראל, ולא להיכנע בעניינים המהותיים והחיוניים לישראל.

במהלך המשא ומתן הראשוני נתניהו הדגיש את המסר כי כדי להגיע להסדר אמיתי ישראל תהיה מוכנה לפשרות בכל הנושאים, פרט לאלה המשפיעים על ביטחון המדינה. אולם, בניגוד לנתניהו, מחמוד עבאס הצהיר בקשיחות כי הרשות תסרב לשקול פשרות כלשהן. הוא כבר הספיק לספר לעיתון "אל?קודס" כי "איננו מדברים על מדינה יהודית ולא נכיר בישראל כמדינה יהודית... אינכם יכולים לצפות מאיתנו לקבל זאת". בראיון ל"אל?איאם" אמר עבאס כי "אם הם ידרשו ויתורים בסוגיית הפליטים או גבולות 67' - אפרוש מהמשא ומתן. אינני יכול להרשות לעצמי לבצע אף לא ויתור אחד". בדבריו לעיתונות המצרית אמר עבאס כי בעוד הוא מוכן לשקול פריסה של כוחות נאט"ו במדינה הפלסטינית שתקום בעתיד, הוא אינו מוכן שיהודים ישרתו בכוחות נאט"ו. כמו כן אמר כי "לא נרשה ולו לישראלי אחד לחיות בינינו על אדמה פלסטינית".

האם אדם המחזיק בהשקפות שכאלו - שלפיהן יש לבדוק אם לחייל נאט"ו יש שורשים יהודיים - יכול להיחשב מתון ופרטנר אמיתי לשלום? מה גם שבאופן קונקרטי ברור שאי אפשר לקיים משא ומתן כאשר אחד הצדדים מצהיר כי לא יתפשר על דבר. אם כך, כבר עתה ברור שהשיחות ייכשלו מפני שישראל תסרב להאריך את ההקפאה הכוללת בהתנחלויות, או שתימצא תואנה אחרת.

אל לנו להשלות את עצמנו

אל לנו להשלות עצמנו. עוד לפני שהחל המשא ומתן כבר הספיק הנשיא אובמה לקרוא בפומבי לישראל לבצע ויתור חד?צדדי נוסף שמהותו הארכת הקפאת הבנייה בהתנחלויות. אין ספק כי לאחר הבחירות לקונגרס ב?2 בנובמבר שוב יופעל על ישראל לחץ מוגבר מצד ארה"ב. אם לא באופן ישיר, יהיה זה באמצעות אירופה או באמצעות האו"ם.

כאן יבוא האתגר הגדול ביותר של נתניהו. ספק אם ראש הממשלה עומד לבצע ויתורים משמעותיים ללא הדדיות, כפי שעשו קודמיו. אולם העובדה שהוא ממשיך לכנות את מחמוד עבאס "הפרטנר האמיתי שלי לשלום" אינה מאפשרת לאנשים להעריך נכונה את העובדה שעמדותיו של עבאס במשא ומתן זה אינן שונות משל קודמו הצבוע והרצחני - עראפת. ולהזכירכם, רק לפני כמה שבועות עבאס וראש ממשלתו, סלאם פיאד, השתתפו בטקס כבוד לאמין אל?הינדי, מהדמויות המרכזיות בתכנון טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב?1972.

ועוד עניין. גם לו? עבאס עצמו אכן היה רוצה להגיע להסדר עם ישראל, מה שאינו סביר במיוחד, ציבור בוחריו לעולם לא יאפשר לו לעשות כן. העובדה שהופכת את כל עניין המשא ומתן לסוריאליסטי אף יותר היא שאנו מנהלים אותו רק עם חצי מהפלסטינים. הפרטנר החזק יותר, והבולט בהיעדרו במשא ומתן, הוא החמאס, שאילולא צה"ל כבר היה מחסל את הרשות.

מה כן אפשר לעשות? לנסות להגיע להסדר זמני ולהמשך בשיפור רמת החיים של הפלסטינים עד אשר יקומו להם מנהיגים שיהיו מוכנים לדו?קיום עימנו ולהכרה בישראל כמדינה יהודית. כאשר יקומו מנהיגים מסוג זה - הישראלים יהיו, ללא ספק, מוכנים לבצע ויתורים נרחבים. עד שיתממשו דברים אלו, ביצוע ויתורים נוספים יהווה שיתוף פעולה עם האסטרטגיה הערבית להחלשתנו כמדינה, שלב אחר שלב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully