"תלמידים אתיופים מקבלים יחס של מיעוט מוקצה"

הישגים לימודיים נמוכים ואחוזי זכאות נמוכים לתעודת הבגרות – זו תמונת המצב של השתלבותם של ילדי יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. כך עולה ממסמך שיוצג הבוקר (שני) בדיון מיוחד שייערך בוועדה לזכויות הילד של הכנסת בנושא. על פי הנתונים, כשני שלישים מהילדים בני העדה האתיופית עניים, ומצבם הלימודי של תלמידים יוצאי אתיופיה אשר נולדו בישראל אף גרוע מזה של מקביליהם אשר עלו מאתיופיה לישראל.

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון (ליכוד), פנה לשר החינוך גדעון סער ודרש להקים צוות מיוחד אשר "לא יישאר אדיש לנתונים המזעזעים העולים מן המסמך". ח"כ דנון אמר, כי "במקום שמערכת החינוך תזניק את ילדי יוצאי אתיופיה למעלה, היחס אליהם הוא כאל מיעוט מוקצה, יחס המבטיח שהם תמיד יהיו בתחתית הטבלה בחברה הישראלית. אם לא נקום ונטפל בבעיה עכשיו - נתעורר בעוד עשר שנים לתוך חלום בלהות".

מהנתונים עולה, כי אמנם אחוז המתייצבים לבחינות הבגרות בקרב בני העדה משתווה כמעט לכלל אוכלוסיית תלמידי י"ב, אך הצלחתם פחותה באופן משמעותי. על פי המסמך, רק 40% מבין
התלמידים בני העדה האתיופית הצליחו לעבור אותה, זאת לעומת 60% מיתר התלמידים. מגמה זהה מתבטאת גם בתוצאות במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית, המודדים שליטה בחומי המדעים, שפת אם, חשבון ואנגלית). עוד נמצא, כי בקרב העדה קיימת תופעה של נשירה סמויה מהלימודים, המתבטאת בביקורים לא סדירים של בבתי הספר וריבוי מעברים בין מוסדות הלימוד.

במשרד החינוך אמנם מבקשים ליישם מדיניות של פיזור התלמידים האתיופים בין מוסדות החינוך, במטרה למנוע תופעה של ריכוז תלמידים במוסד חינוכי אחד. ואולם, על פי המסמך – במציאות הדבר לא בא לידי ביטוי. שכן, ב-340 מוסדות חינוך שיעור בני העדה עולה על עשרה אחוזים, ובכ-50 מוסדות מרוכזים כ-40%.

במשרד החינוך התייחסו למסמך והסבירו כי כיום אין בסמכות המשרד לקבוע את שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה הנקלטים בבתי הספר. עוד ציינו, כי אגף קליטת העלייה במשרד מעניק לאותם בתי ספר בהם נקלטים העולים שעות תגבור. עוד נמסר, כי החל משנת הלימודים הנוכחית, סכום של כשני מיליון שקלים מוקצה למתן תגבור נוסף לבתי הספר, שבהם יש למעלה מ-80 תלמידים בני העדה.