הנער הואשם ברצח אביו - וזוכה מחמת הספק

בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה זיכה היום (ראשון) מחמת הספק נער בן 16, שהואשם ברצח אביו. לפי כתב האישום נגד הנער, לפני למעלה משנה פרץ ויכוח בינו לבין אביו המנוח בביתם באחד מיישובי הצפון, על רקע סירובו של האב לתת לבנו דמי כיס. האב ניסה להרגיע את הבן, אך הנאשם דקר אותו בחזה - כך נטען - באמצעות סכין, וכתוצאה מכך נגרם מותו של האב. הנער כפר בתחילה בכל במיוחס לו, למעט העובדה שהיה לו ויכוח עם המנוח.

השופטת צילה קינן ציינה בהכרעת הדין כי התביעה מבססת את האישום על ראיות נסיבתיות המבוססות בעיקרן על עדות עובר אורח שהזדמן לקרבת בית המנוח, דברי הנאשם, עדות האם, עדויות קרובי משפחה ועדויות השוטרים שחקרו את האירוע.

השופטת קבעה כי גרסת האם אינה ראויה לאמון מאחר שיש לה אינטרס כפול: מחד גיסא, לסלק את החשדות באשר למעורבותה שלה ומאידך גיסא, להימנע מהפללת של בנה. השופטת קבעה כי בשל מחדלה של המשטרה, לא נחקרה האם לאלתר, אף שלטענתה היתה הראשונה ש"גילתה" את גופת המנוח בסמוך לדקירתו. בנוסף, אף שנצפתה ע"י החוקרים מבצעת פעולות המחשידות בשיבוש ראיות, חקירתה הראשונה נעשתה רק ארבעה ימים לאחר האירוע, דבר שאפשר תיאום עמדות עם הנאשם ועם עדים אחרים. במהלך המשפט הוכרזה האם כעדה עוינת, לבקשת התביעה.

לגבי גרסת הנאשם ציינה השופטת כי היא "פתלתולה, מתחמקת, מלאה סתירות ושקרים בוטים, ועל כן אינה ראויה לאמון ולא ניתן להסתמך עליה". השופטת ציינה בין היתר כי לנאשם היה מניע לכאורה לבצוע המעשה ואף ההזדמנות לכך. מעדות אחי הנאשם עלה כי בעבר היו ויכוחים בין הנאשם למנוח על רקע רצונו של הנאשם "לבלות ולבזבז כסף על עצמו". דקות ספורות לפני שהמנוח מצא את מותו, בין השניים היה ויכוח דומה.

עוד ציינה השופטת קינן, כי הראיות שהביאה התביעה אינן שוללות את נוכחות האם בבית יחד עם הנאשם והמנוח, בשעת הדקירה ואינן פוסלות את האפשרות כי היה לה קשר למעשה. על כן הודיעה השופטת כי לא ניתן לייחס את המעשה לנאשם. השופטת הוסיפה כי "ברור לחלוטין שבני משפחה גמרו אומר לתאם גרסאות ולשבש את החקירה ודרכם צלחה", אך משלא הצליחה התביעה לבסס את אשמתו, יש לזכותו מחמת הספק. עורך דינו של הנאשם רונן חליוה מסר בתגובה לפסק דין כי טען לחפות מרשו מאז שנעצר.