פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אירן ואתגר השלום

      שום שיחות מדיניות לא יבשילו להסכם שלום כל עוד איראן ממשיכה לעודד את הטרור העולמי. אם המערב לא יתעורר, מזהיר צביקה פוגל, עוד מגדלים ימשיכו ליפול

      הוכח כבר בעבר כי ניהול משא ומתן לשלום בנסיון להגיע להכרה בזכותם של שני עמים לחיות זה לצד זה בביטחון, כשבמקביל הטרור משתולל, הוא מעשה חסר סיכוי. אירן, המושכת העיקרית בחוטי הטרור באזורנו, מבינה זאת היטב. וכך, החמאס מצית את האש ביהודה ושומרון וברצועת עזה והחיזבאללה "משתין מהמקפצה", כשהוא מתכוון לארח את נשיא אירן בדרום לבנון.

      מזכירת המדינה האמריקאית קלינטון והשליח המיוחד מיטשל יכולים לשבת ימים ולילות ליד שולחן הדיונים הישראלי – פלסטיני, ונציגו של נשיא צרפת סרקוזי, ז'אן קלוד קרוסאן, יכול לדלג בין דמשק לירושלים אחת לשבוע. אך כל אלה לא יועילו, לא כל עוד אחמדיניג'אד ממשיך לשמן את גלגלי האיסלאם הקיצוני המניע את הטרור. האמריקנים והאירופאים מסרבים "ללמוד ערבית", בעוד שליחיו של אללה לומדים אנגלית באוקספורד ובהרווארד, וצרפתית בסורבון. פעם אחר פעם נכשלים האמריקנים והאירופאים בהבנת המתרחש בסביבה המזרח תיכונית ונופלים לפח שטומנים להם. הם לא מצליחים להבין, שהבעיה היא ששריפת דגלי מדינה ותמונות של מנהיגים מערביים מותרת, אך שריפת קוראן היא עילה למלחמת עולם.

      קואליציה של מתונים

      ישראל והרשות הפלסטינית אינן יכולות לקדם דיאלוג אמיתי של וויתורים הדדיים, כשהחמאס מפגע בנו ונושף בעורפו של אבו מאזן. לא הקפאת הבנייה היא הנושא העיקרי, אלא ביטחונם של תושבי "עוטף עזה", אשקלון, אריאל ואשדוד. סוריה לא תעז לעשות צעד אחד קדימה, כל זמן שהחיזבאללה מתחמש בנשק איראני, ועלול לגרור אותה ואת לבנון למלחמה עם ישראל. כל הצדדים, אלה הנושאים ונותנים ואלה המתווכים, צריכים שקט ואווירת פיוס כדי להגיע בשלים לפשרות. כשרקטות עפות לעבר בתינו, אפילו מוזות השלום הנכסף דוממות.

      הדרך היחידה של העולם המערבי להביא שקט היא פיצול העולם הערבי. עד שמדינות ערב החילוניות לא יעשו יד אחת נגד אירן, לא ישרור פה אפילו יום אחד של שקט. הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה אפשרית רק בחסות ירדן ומצרים, ובתמיכה מסיבית של מדינות המפרץ בראשות ערב הסעודית. שלום עם סוריה אפשרי, רק אם אירן תבודד בעולם הערבי. עם כל הכבוד לאיום הגרעין האירני, הבעיה האמיתית היא עם כוחות החוץ של אחמדיניג'אד – החמאס, החיזבאללה והג'יאהד העולמי. בלעדיהם, גם הוא יודע, האיום הגרעיני שלו לא יכול להתמודד אפילו מול המעצמה הגרעינית בעפולה.

      הכנות למערכה נוספת

      על פניו נראה שהטרור ינצח ויגרור אותנו למערכה נוספת. האם תהיה זו מערכה אחרונה והאם זו תהיה מערכה בדרום ובצפון, בדרוג או במקביל? התשובה טמונה ביכולתנו להביס בצורה חד משמעית את האיום, לבין מוכנותם של האמריקנים והאירופאים לאפשר לנו לעשות זאת, ולנצל את ההצלחה ליצירת קואליציה ערבית חילונית, שתתמוך כלכלית וביטחונית בישראל, ברשות הפלסטינית, בסוריה ובלבנון. אם מדינות המערב לא יעשו כן, ואם חס וחלילה לא נצליח להביס את ארגוני הטרור, מגדלי התאומים לא יהיו האחרונים שיפלו, ומסגדים יצוצו כפטריות אחרי הגשם ברחבי אירופה ובאמריקה.