סליחה, דוקטור?

הבעיה של אשך תמיר היא נפוצה יחסית בגזע וניתן למצוא לא מעט כלבים הסובלים מהבעיה. העובדה שיש לו אשך תמיר לא מחייבת סירוס אך בהחלט עלולה בעתיד להפוך לבעיה רפואית, כמו פרוסטטה מוגדלת או גידול אשך בסבירות גבוהה יותר מאשר בכלבים אחר. יש מרפאות בסדר גודל של מרכזים רפואיים או בתי חולים בהן ההרדמה נעשית בצורה בטוחה עם רופא מרדים, הרדמה בגז, בדיקת דם וא.ק.ג לפני הרדמה ועוד אמצעי בטיחות חשובים לצמצום הסיכון. כמובן שגם מיומנות הרופא המנתח חשובה, מכיוון שניתוח קצר = התאוששות מהירה. אגב יש כיום אופציה לסירוס ללא ניתוח על ידי הזרקת שתל של הורמון המעכב את הורמוני המין הזכריים. השתל תקף לחצי שנה בלבד ולאחריה הכלב חוזר לסורו.

ראשית כדאי לא לשחרר בגינה בשלב ראשון כדי לא לאפשר לכלב את האופציה הנוחה הזו אלא לקחת לטיולים רבים למקום מרוחק בו הכלב יתרגל לעשות את הצרכים. כלבים חיים על פי הרגלים וקל לשמור עליהם במחיר של טיולים יומיים.

צר לי כי אתם לא מבינים את מה שעובר בראשה ומנסים לחשוב כמו בני אדם ולא כמו כלבים. המשמעות של המכות והצעקות מבחינת הכלבה היא לא מניעת ההתנהגות אלא להיפך. היא חושבת לעצמה "אוף האנשים האלו כל הזמן מתחרים איתי על הממתקים הנפלאים שאני מוצאת ומנסים לקחת לי אותם –אני חייבת להשתפר ולהיות זריזה מהם ולהשיג את הממתקים בלי שישימו לב או מהר מספיק כדי שלא ייקחו לי אותם. שיתביישו להם לקחת מזון מקטנה ומסכנה כמוני..."

במילים אחרות היא רואה בכם מתחרים ולא מנהיגים. התיקון חייב להגיע ממקום לא ידוע ולא מקושר לבעלים. הבעלים של הכלב הם המקום הכיפי הבטוח אליו הכלב ירצה לבוא. רצוי לעבוד עם מאלף על כך, כי אכן יש כאן פוטנציאל שעלול להפוך למשהו מזיק מאד.

שום לא ממש יעיל לפרעושים אלא במידה מסוימת לתולעי מעיים שונות. יש על כך אף מחקר שיצא בשנות השמונים ופורסם בעיתון "רפואה וטרינרית" בעברית (מאת פרופ' אלי קוטין ודר' ישראל גלס ז"ל). יש לשמרי בירה אפקט דוחה פרעושים אך לא באופן מוחלט אלא חלקי. ניתן למרוח שמן או תרסיס רוזמרין או ציטרונלה. כדאי להיוועץ בווטרינר שלכם כדי להתאים טיפול מושלם לבעיה.