לבית משפט השלום בירושלים הוגשה בשבוע שעבר תביעה יוצאת דופן: בני משפחתו של קשיש בן 75 שנרצח בבית האבות שבו שהה לאחר שהוצת, תובעים פיצויים מבית האבות, ממשפחתו של הרוצח ומהפסיכיאטר שטיפל בו, לאחר שלטענתם הרצח בוצע מכיוון שהופחת מינון התרופות של הרוצח.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן, בפברואר 2007, כחודשיים לפני הרצח, הוחלט להפחית את מינון התרופות שקיבל הרוצח, חולה בסכיזופרניה, שגרמה לו להתנהג באלימות. ההחלטה על הפחתה דרסטית של מינון התרופות נבעה מההשפעות הגופניות הקשות שסבל מהן כתוצאה ממינון גבוה של התרופות שקיבל.
לטענת בני משפחתו של המנוח, בבוקר הרצח הבחינה אחות בבית האבות כי הרוצח "נמצא במצב של אי שקט פסיכו-מוטורי". המנוח, שהיה שותפו לחדר של הרוצח, אף התלונן על כך שהוא הכה אותו. הרופא הפסיכיאטרי של המוסד הגיע למקום כדי לבדוק את הרוצח, וקבע כי יש להגביר את מינון התרופות שהוא מקבל, והורה להעבירו לחדר אחר.
האחות ביקשה להעביר את הרוצח חדר
בתביעה נטען עוד, כי בשעות הערב, כאשר האחות סיימה את עבודתה, היא אמרה למחליף שלה שיש להעביר את הרוצח לחדר אחר. אולם, היא לא הסבה את תשומת לבו לכך שיש חשש שהוא מסוכן וכי יש לפקח עליו באופן צמוד. באותו הלילה הניח הרוצח גפרור דולק על שמיכתו של המנוח, לאחר שזה הלך לישון, ולאחר שווידא כי השמיכה החלה להישרף יצא מהחדר.
גלאי העשן במוסד התריע על השריפה, אולם העובד במקום כיבה את הצופר. רק לאחר שהתריע הצופר בפעם השנייה, ולאחר שדייר נוסף הודיע שיש שריפה, עלה העובד אל חדרו של המנוח, כיבה את הדליקה ומצא את המנוח מוטל על הרצפה ונאנק מכאבים. הוא פונה לבית החולים כשהוא סובל מכוויות, ושם נקבע מותו. בית המשפט קבע שהרוצח, שנפטר מאז, אינו כשיר לעמוד לדין.
התובעים טוענים, כי הרצח הינו תוצאה של טיפול והשגחה רשלניים מכיוון שעובדי בית האבות לא השגיחו על הרוצח בצורה נאותה, לא מנעו ממנו גישה לכלים מסוכנים, ובין היתר למצית וגפרורים, לא הורו לו להעלות את מינון התרופות באופן מיידי ולא הורו על אשפוזו.
"המנוח מת תוך סבל וכאב מרובים, בעודו מנסה להיחלץ מהלהבות האופפות אותו, ותוך שהוא מכיר - ולו גם לזמן קצר בכך שחייו למעשה מגיעים לקיצם ברגעים אלה ממש, וכי לא יזכה יותר לראות את בני משפחתו", נכתב בעתירה. "מדובר במוות אכזרי ביותר, המלווה בסבל פיזי ונפשי. למותר לציין כי רגעים אלו נמדדים בשניות, ואף בחלקיקי שניות, וכי כל שנעיה או חלק ממנה נראה כשנות דור. כגודל הכאב והסבל, כך צריך להיות גובה הפיצוי".