פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה השעה: קיץ

      שני ריטואלים קבועים עולים בכל שנה בראשית ספטמבר. הראשון הוא השבתת הלימודים, השני הוא התרעומת הציבורית על הזזת מחוגי השעון, שחלה בין כסה לעשור, ואגב זאת מקצרת את הקיץ.

      מתנגדי הזזת השעון גורסים כי בשל הרצון להתחשב בצמים ביום הכיפורים - הזזת השעון גורמת לכך שהצום מסתיים שעה מוקדם יותר, אם כי, כמובן, משך שעות הצום לא משתנה - סובל רוב הציבור בארץ מקיצור זמן האיכות של הורים עם ילדיהם. כמו כן, משום שהחשיכה תעלה מוקדם יותר יגבר הסיכון לתאונות דרכים, ויחול עיוות של השעון המקומי לעומת השעונים בעולם. הטיעון העיקרי נגד הזזת השעה הוא בעיקר שהשעון החדש מקצר את יום העבודה ועולה למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים.

      שר הפנים אלי ישי, שכבר משמש מטרה לביקורת נוקבת על יחסו כלפי ילדי העובדים הזרים, כנראה אינו מעוניין במטח חיצים נוסף, וכבר הצהיר כי הוא מוכן לשקול להזיז את המחוגים חזרה לאחר יום הכיפורים.

      הפתרון לסוגיה זו, שהיא לכאורה מסובכת בשל ההיבטים הדתיים והכלכליים שלה, פשוט, והוא מצוי בשורש ההחלטה המקורית לקיים את שעון הקיץ.

      הראשון להגות את הרעיון היה המדען והדיפלומט האמריקני בן המאה ה?18, בנג'מין פרנקלין. בזמן שכיהן כשגריר בצרפת הוא הציע לתושבי פאריס לקום עם הזריחה, וכך לחסוך במספר הנרות הנדרשים לתאורה. 100 שנים לאחר הצעתו הציע הניו?זילנדי ג'ורג' ורנון האריסון להקדים את השעה בשעתיים במהלך הקיץ, אך הרעיון לא אומץ על ידי מדינות אירופה. אלא שמחסור האנרגיה שיצרה מלחמת העולם הראשונה העניק את הדחיפה להחלת שעון הקיץ באירופה, ואט?אט הוא התפשט ברבות ממדינות העולם.

      גם ישראל הצעירה אימצה את הרעיון, וזה קרה במקור מאותה סיבה כלכלית. הסמכות לקביעת שינוי השעה ומועדה נמסרה בידי משרד הפנים. אלא שמאז נוסף לשיקול המקורי?כלכלי גם השיקול של נוחות מסוימת לדתיים, ומאז, בהתאם למידת אדיקותו הדתית של השר המכהן, כל החלטה בנושא זוכה לפולמוס ציבורי ביחסי דת?מדינה.

      העניין הוא שהטיעון של חיסכון באנרגיה, שכוחו היה יפה לימיהם של פרנקלין והאריסון, איבד מכוחו עם ההתפתחות הטכנולוגית. כיום המציאות מלמדת כי בפועל הזזת השעון דווקא גורמת לבזבוז אנרגיה. וזאת משום שבגלל השעון אנו משתמשים במוצרי חשמל שצריכת החשמל שלהם רבה יותר, במקרה שלנו מדובר במזגנים. מחקר שנערך במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת קליפורניה גילה כי במדינת אינדיאנה, שבשל מיקומה מחולקת לשני אזורי זמן, צריכת החשמל בחלק שבו מונהג שעון הקיץ גדולה באחוז מהחלק שבו המחוגים לא הוזזו.

      כך יוצא שאמנם שעות האור הטבעי רבות יותר בשעון קיץ ועל כן אין צורך להשתמש בתאורה מלאכותית, אך בכל זאת זהו קיץ מזרח?תיכוני, כזה ששובר בכל פעם את שיאי צריכת החשמל בשל הביקוש למיזוג.

      הפתרון, אם כן, להסביר כי בסיס ההחלטה לגבי שעון קיץ לא קשור במקור ליחסים בין דתיים לחילונים. יש לבחון את ההחלטה לפי שיקול כלכלי גרידא, ובכך למנוע ויכוח קבוע בין דתיים לחילונים, תסבוכת שלא קשורה דווקא לשעון.