וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדברים שלום: דרושות מחוות נוספות

יובל בנזימן

5.9.2010 / 7:45

הישראלים והפלסטינים חיים את הסכסוך ביניהם כל כך הרבה זמן, עד שגם כאשר מתחיל תהליך העשוי, אולי, להוביל לסיומו, נדמה כאילו הם יוצאים למלחמה ולא למשא ומתן לשלום. נכונה אמנם האמרה ששלום עושים עם אויבים ולא עם חברים, אבל הדרך להסכם חייבת לעבור גם בשינוי שיח האיבה.

חרף הנאומים בפסגה בוושינגטון, יש לזכור כי לקראת חידוש המשא ומתן הישיר נשמעו הצהרות מכיוונו של ראש הרשות הפלסטיינית על כך שהוא מקצה למשא ומתן חודש בלבד וכי הוא לא מאמין שזה יצלח. אי האמון שרוחש אבו מאזן לישראל מובן והסקפטיות ידועה - אבל אם אלה המסרים שיוצאים מלשכתו, קשה להניח שמשהו טוב יצמח פה.

הצהרותיו של ראש ממשלת ישראל, לעומת זאת, היו חיוביות בהרבה. הוא הכריז שהוא מוכן לוויתורים, ושאם יתקיימו התנאים הנדרשים ניתן להגיע להסכם. אלא שהשרים סביבו מחזירים מיד את הדיון לשיח לוחמני: סילבן שלום ציין שהקפאת הבנייה לא תימשך, יובל שטייניץ הבהיר שהוא לא אופטימי לגבי סיכויי הצלחת המשא ומתן, דניאל הרשקוביץ תרם את חלקו להעכרת האווירה באומרו שבעבר דחו הפלשתינים ברגל גסה כל ניסיון להושיט יד לשלום, ועוד ועוד.

להחליף את הדיסקט

על שני הצדדים להחליף את הדיסקט. אמנם נכון שמעטים הם האנשים - בישראל, ברשות ובעולם - המאמינים שהמשא ומתן הנוכחי, בהרכבי ההנהגות הנוכחיים, יוליד הסכם שלום, אבל אין טעם לפתוח במשא ומתן כזה אם לא מנסים לפחות להובילו למקום הנשאף. והדרך לכך עוברת בשינוי השיח: הישראלים והפלסטינים צריכים להתנהל זה מול זה כמו שני צדדים בעלי אינטרס משותף הרוצים לסיים את הסכסוך, תוך כדי שמירה על הקווים האדומים שלהם. כלומר, פחות האשמות הדדיות, פחות איומים, פחות פרובוקציות ויותר ניסיונות למצוא מכנה משותף בכל אחת מהסוגיות העיקריות הפעורות ביניהם.

יש הרבה דרכים לעשות זאת, אבל בתור התחלה, הנה מהלך אחד שאותו יכול לנקוט ראש ממשלת ישראל: נתניהו יכול להצהיר על המשך הקפאת ההתנחלויות עד סוף השנה האזרחית. הוא כבר יודע שההכרזה על ההקפאה למעשה לא פגעה בו פוליטית, ושכל חברי הקואליציה השלימו איתה. שלושה חודשים נוספים לא ישנו זאת. לעומת זאת, כלפי העולם הוא יוכיח את מוכנותו לעשות עוד ועוד צעדים לקראת ההסכם. מהלך כזה גם ינטרל את הצהרתו של אבו מאזן שעל המשא ומתן להימשך חודש. הרי אם ההקפאה לא תסתיים בסוף ספטמבר, אין היגיון לקצוב למשא ומתן 30 יום בלבד. זאת ועוד, אין להתעלם מכך שלהמשך ההקפאה יש גם היגיון פנימי: אם נושאים ונותנים על הסכם קבע, לא סביר שבבוקר יתנהל מו"מ על פינוי יישובים ובערב יבנו בהם וירחיבו אותם. אמנם ברור לכל שלא כל השטחים הנמצאים בהקפאת בנייה יועברו במסגרת הסכם קבע לידי הרשות, אבל הבקשה הפלסטינת להמשיך בהקפאה בזמן הדיונים מובנת.

כך אולי צעד אחד של ראש הממשלה שלא יזיק לו באופן ממשי, ואשר בוודאי אינו פוגע בקווים האדומים של ישראל, יכול לייצר שיח פרודוקטיבי מעבר לנאומים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully