אבו מאזן לא יקבל מנתניהו את מה שאולמרט הציע לו

ישראלים שראו בימים האחרונים את אבו מאזן מקרוב, התרשמו כי הוא חש לאות, נטול אנרגיות, מפקיד כמעט את גורל מנהיגותו בידי זרים. הוא חמוץ פנים לא רק מפני שתנאיו המדיניים נדחו ומפני שהילרי קלינטון מפחיתה בחשיבות התביעה הפלסטינית להקפאת הבנייה, אלא כיוון שהוא באמת ובתמים עייף. זה לא רק תרגיל סחיטה. זה מצב נפשי?אישי של אדם בן 76 שבעגה בעברית אומר לעצמו ולסביבתו כי יהיה מה שיהיה.

ודאי שיש לו תמיכה. של מנגנוני הביטחון הנעזרים בארה"ב ובישראל ושל "הצפונים" הנהנתנים בג'נין ובעוד ערים פלסטיניות, החווים פריחה כלכלית וחברתית. גם של הקוורטט, ובעיקר המסה הגדולה של המשטרים הערביים המתונים. אך הוא מונה גם את מתנגדיו, והם לא רק אירן וחמאס וחיזבאללה אלא גם עסקנים נשואי פנים בפתח עצמו. מרואן ברגותי הוא הדוגמה הבולטת, ולא היחידה.

בישראל אין מוציאים מכלל אפשרות שאבו מאזן מנצל את חולשתו כדי לזכות ביתרונות, ובכל זאת רוב רואיו טוענים כי רפיון ידיו אינו רק הצגה דיפלומטית של אדם ערמומי. שמעון פרס ובנימין נתניהו קוראים לו שותף, פרטנר, ומדברים על תפקידו ההיסטורי, אבל הכל התרשמו כי לפחות בסיבוב הנוכחי הוא חסר עזוז, וזה מבשר קשיים לשני הצדדים.

תחילה יעסקו הצדדים בהקפאה, אבל הפלסטינים הבחינו כי אפילו ארה"ב אינה חוזרת לתבוע את הטוטליות של הפסקת הבנייה, ונוטה לומר כי נחוץ פתרון יצירתי, ובכלל חשיבות העניין אינה ראשונה במעלה. זה המשך ישיר לפגישת נתניהו עם ברק אובמה בתחילת יולי, והדבר נותן את ביטויו גם בהידברות המתהדקת בין הדרגים המקצועיים של ארה"ב וישראל ברמה של יצחק מולכו, עוזי ארד ורון דרמר.

בשארם א?שייח' ידונו בהקפאה עוד בטרם היא מגיעה לסיומה (26 בספטמבר), אבל גם בישראל מבינים כי חסל סדר ההתחמקות מדיון בנושאי הליבה, ולא ברור אם הרוב בממשלה ובשביעייה יעניק לנתניהו חבל ארוך לתמרן. דבר אחד מובן: ישראל אינה יכולה לנהל מראש מדיניות של מי שמבקשת להטיל את האחריות לכישלון על הפלסטינים. כדי שזו תהיה התוצאה היא חייבת לבוא מלוא הטנא עם רעיונות יצירתיים מהסוג שעליהם דיבר ראש הממשלה בהשקת המשא ומתן הישיר. לא ירחק היום וייאלץ לפתוח את קלפיו ולומר במה מדובר. אבו מאזן קיבל מסר בהיר משני ישראלים בכירים כי הממשלה לא תחזור לוויתורים שהניח אהוד אולמרט - והפלסטינים באיוולתם סירבו לקבל. עתה גם הוא תוהה מה יוצע לו, ואומר כי תש כוחו מהמיקוח. יקבלו את תנאיו, או שהוא פורש לביתו.