מוקד הסיוע לעובדים זרים יגיש במהלך הימים הקרובים כ-12 עתירות לבג"ץ בשם ילדים שנדחו בקשות משפחותיהם לקבלת מעמד קבע בישראל. העתירות יעסקו במספר סוגי מקרים בהם הבקשה נענתה בסירוב. מקרים אלה מוגדרים במוקד כ"עקרוניים וחשובים".
לפי אמות המידה שקבעה הממשלה, ילדים של מהגרי עבודה יוכלו להישאר בארץ אם שהו בה חמש שנים לפחות, דוברים את השפה העברית, לומדים במערכת החינוך הממלכתית, והוריהם שוהים בארץ כחוק. בנוסף, ילדים שלא נולדו בישראל יהיו זכאים למעמד רק אם הגיעו לארץ בטרם מלאו להם 13 שנים.
אחד המקרים בהם עוסקות העתירות הוא של ילדים בני חמש שאמורים ללכת השנה לגן חובה. מבחינת גילם, ילדים אלה זכאים להישאר בישראל, שכן הם נמצאים בה חמש שנים. אך בקשתם נענתה בשלילה, מכיוון שאינם לומדים במערכת החינוך הממלכתית אלא בגן חובה. לדברי המוקד לסיוע לעובדים זרים "מדובר בגיל בו הממשלה קבעה כי כל גירוש מהארץ יהווה הגליה תרבותית ופגיעה טראומתית". סוג מקרים נוסף בו יעסקו העתירות הוא של קורבנות הסחר בנשים ממולדובה, שהינן אמהות לילדים שעומדים בכל אמות המידה, למעט סעיף ה'כניסה לישראל כחוק'. המוקד יטען כי נשים אלה לא בחרו להיכנס לישראל שלא כחוק, אלא הוכנסו אליה בכוח כשהיו בעצמן קורבן של סוחרי נשים, ולכן לא ייתכן להענישן על דבר שהן לא עשו מתוך בחירה.
"מתן מעמד הוא צעד הומני והוגן"
סוג מקרים נוסף הוא של ילדים לעובדי שגרירויות אשר בקשתן להשארת הילדים בישראל נדחתה. סוג מקרים נוסף הוא של משפחות מבקשי מקלט מאתיופיה, שילדיהן עומדים בכל הקריטריונים, וחלקם אף נולדו בישראל וחיים בה שנים ארוכות, אשר נדחו בשל שהייה שלא כחוק.
לדברי עורך הדין יונתן ברמן, היועץ המשפטי של מוקד הסיוע לעובדים זרים, "מדובר בילדים שאינם שונים בשום דבר מהילדים שהמדינה החליטה להעניק להם מעמד בישראל. גם כאן מדובר בילדים שלומדים במערכת החינוך הישראלית, דוברים את השפה העברית, לא מכירים אף מדינה אחרת וגירושם יהווה הגליה תרבותית".
עוד נמסר מהמוקד לסיוע לעובדים זרים כי "המספרים הנמוכים של מגישי הבקשות מעידים על כך שמלכתחילה היה מדובר רק בכמה מאות בודדות של ילדים שעומדים בקריטריונים ולא יותר. 400 או 500 ילדים שיישארו בארץ לא ישנו את צביונה של מדינת ישראל. מתן מעמד לילדים אלה, שהמדינה עצמה היא שהביאה לכאן את הוריהם הוא צעד הומני והוגן".