פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאמץ משטרתי אחרון ודי

      המשטרה קרובה לסיים את חקירת המסמך, שנקרא לשווא על שמו של יואב גלנט. אם תעצור כאן היא תדע הרבה, אבל ספק אם מספיק. היא יודעת, למשל, בביטחון כי בועז הרפז היה מעורב עד צוואר בזיוף המסמך. גם הלוגו של אייל ארד וגם התוכן. אך היא אינה יודעת נכון לעכשיו אם פעל לבדו. חבל, זה ראוי לבירור יסודי.

      אתמול הציגו הרמטכ"ל גבי אשכנזי ועוזרו ארז וינר את גרסתם בפני חברי המטכ"ל. בעולם המשפט מכנים זאת גרסה כבושה. אם כבר מדובר בווינר, שלא ייתכן כי פעל בניגוד לדעת אשכנזי, מה הסביר לד"ר גבי סיבוני באשר למקור אשר העביר את המסמך ללשכת הרמטכ"ל? האם סיבוני שאל אותו כיצד התגלגל המסמך לידיו? האם אמר לו כי קיבלו מהרפז? ואם לא - אז ממי?

      לעומת זאת, יש חשיבות פחותה לשאלה מי מסר את המסמך לעיתונאי אמנון אברמוביץ' מערוץ 2. סיבוני הגיע לאזרח אלמוני, שבעבר הרחוק היתה לו נגיעה לעולם התקשורת, והוא העביר את המסמך במעטפה סגורה לידי העיתונאי בלי לדעת מה תוכן הפצצה הפוליטית המתקתקת בתוכה.

      יש להשלים את התמונה

      אווירה של "לקראת נעילה" מאפיינת את המשטרה, שהגיעה להישגים מהירים. מאחר שלשכת הרמטכ"ל לא נהגה כמצופה ממנה - ולא הודיעה ביום שלמחרת הפרסום כי המסמך בידה לאחר שקיבלה אותו מהרפז ומסרה אותו לסיבוני שהדליפו - היה על כחולי המדים להיאבק תוך כדי חקירות מסובכות ודיונים בבית המשפט.

      יואב סגלוביץ' ועשרות חוקרי האגף יודעים כי לכל הצלחה מתלווה גם תסכול. שכן רוב מכריע של החקירות אינו מסתיים בידיעת כל האמת אלא רובה או ברמה המספקת להגיש כתב אישום. לכאורה המשטרה קיבלה משימה למצוא רק מי הזייפן ויש לה חשוד, שבקרוב ייהפך לנאשם, והיא עמדה במשימתה. אך המקרה הנוכחי אינו מעשה בקצין מילואים בעייתי, שכמעט הצליח לגרום לקריסת מרותה של הממשלה החוקית והאזרחית על הצבא. בפרשייה הזו מעורבים הרמטכ"ל ועוזרו האישי ואלופים אשר הוכנסו בסודה על ידי אשכנזי שלא בטובתם, ולכן ראוי כי המשטרה תוסיף מאמץ על מנת להשלים את התמונה.

      לבל יישארו סימני שאלה חשובים. לבל תוסיף עננה לרחף על צה"ל. כדי שהפיקוד העליון של הצבא לא ייהפך בעתיד ל"ברווז צולע". עוד מאמץ אחד, אחרון.