להנצל ברגע האחרון

בחודשים האחרונים הגיעו סדרת תלונות לעמותת 'תנו לחיות לחיות' על חתולים שאומצו ולאחר מכן, נעלמו באורח פלא. על פי החשד, פנסיונר מרעננה פנה בשיטתיות, תוך שימוש בשמות בדויים, למודעות אימוץ וביקש לאמץ גורי חתולים בגודל כף יד לאחייניתו. החתולים שאימץ נעלמו או מתו בפרק זמן של מספר שבועות. המקרה האחרון הידוע, נוגע בגור חתולים בשם 'לואי'.

דרור ורעות, בני זוג, שמסרו את החתול לידי החשוד מספרים: "פרסמנו מודעה באינטרנט לאימוץ גור חתולים, והתקשר אדם שהציג עצמו כאריק. הוא ביקש חתול עבור אחיינית שלו. חתול קטן, כדי שהיא תוכל להתרגל אליו והוא יתרגל אליה. ביקשנו לקבל פרטים על המשפחה של האחיינית, כדי לוודא שהחתול מגיע לידיים טובות, אך הוא סירב. קבענו איתו פגישה ליד קניון איילון. הוא חיכה לנו עם כובע ומשקפי שמש, מסרנו את החתול וביקשנו שוב לדבר עם האחיינית, אך הוא טען שהמשפחה מבקשת לשמור על פרטיות. לא היינו שקטים לגביו, התקשרנו אליו לאחר שעה והוא לא ענה לאורך כל הערב. למחרת הוא ענה, וסיפר שהחתול שרט אותו, והוא חושש למסור אותו לאחיינית. נפגשנו שוב מול קניון איילון, והחתול שנמסר כגור פעלתן ומלא החיים הוחזר במצב אנוש. נדהמנו לגלות כי הגור הוחזר עם פציעות ראש וצוואר וחוסר יכולת לתקשר עם הסביבה. כשפנינו לתנו לחיות לחיות גילינו שאריק הוא בכלל לא אריק, ושיש לו היסטוריה מפוקפקת של אימוץ חתולים".

החתלתול 'לואי', נמסר לטיפול חירום, בזמן שבעליו החליט לחלוק את המקרה בפייסבוק. נפתחה קבוצה בשם 'זהירות אדם מסוכן לחתולים', בו עלו מקרים נוספים של גולשים שמסרו את חתוליהם לאדם שככל הנראה מדובר באותו אחד. הבחור מוכר למשטרה, עקב תלונה שהוגשה נגדו על התחזות והתעללות בחתולים. התיק נגדו נסגר בנובמבר 2009, למרות שהאחרון אישר לחוקרים שמתוך 12 גורים שאימץ, שלושה מתו והיתר ברחו מהחצר או מהמרתף תוך זמן קצר. בעקבות תלונתם של רעות ודרור, צפויה החקירה כנגדו להיפתח מחדש.

לדברי אתי אלטמן מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות", המקרה הזה הוא רק סימפטום לבעיה האמתית: "אתה מדבר איתי על מופרע אחד? יש לי 200 רוצחי חתולים לספר לך עליהם. פה בבאר שבע, שם בנתניה או ברעננה, כל יום אני מקבלת מקרה מזעזע יותר. כל זמן, שמדינת ישראל לא תיתן תקציב ראוי לעיקור וסירוס, המקרים האלה רק ילכו ויתרבו. הנה אתמול קיבלתי עוד תמונות מזעזעות מחיפה. אנשים מופרעים וחולים תמיד יסתובבו ברחובות. צריך להעניש אותם, אבל זה סתימת חורים זמנית בלבד. משרד החקלאות, שאחראי על חוק צער בעלי חיים, צריך לדאוג לעקור את הבעיה מהשורש, ולא לאפשר לאנשים רעים להתאכזר לבעלי חיים".

ממשרד החקלאות, נמסר בתגובה," מאז כניסתו של שלום שמחון כשר החקלאות, התקציבים לעיקור וסירוס רק גדלים. עד שנת 2007 מעולם לא נתנו אצלנו במדינה תקציבים לעיקור וסירוס".

האם בכוחם של עמותות פרטיות שמתקיימות מכספי תרומות להציל את החתולים? האם אפשר לסמוך על כך שכל האזרחים יהיו פיקחים מספיק כמו דרור ורעות? בוודאי שלא. האחריות הבלעדית לבנות תשתית, שתצמצם את הסיכויים של פסיכופטים כאלה ואחרים לפגוע בבעלי החיים, חייבת ליפול על המשרד הממשלתי, האחראי לחוק צער בעלי חיים.