לנתניהו אסור להחמיץ הזדמנות היסטורית

המשא ומתן הישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית, שיתחיל ביום חמישי בוושינגטון, הוא המפתח להכרעה האסטרטגית של הממשלה שלנו ושל המנהיגות הפלסטינית להסדר שלום. באשר לפלסטינים, יש להם עניין בהסכם כי עבורם זו תהיה הדרך היחידה לממש את המאווים הלאומיים שלהם ולהקים מדינה פלסטינית בתמיכת ארצות הברית. באשר לנו, זוהי הזדמנות היסטורית לקבוע גבולות קבע למדינה, להבטיח את האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלנו ולהדק את התיאום עם ממשל אובמה בכל ההקשרים המזרח תיכוניים ובהקשר האירני.

האינטרסים ידועים, תוצאת המשא ומתן, גם אם יהיה ממושך, פחות או יותר ידועה ודומה למתווה קלינטון. קרי, גבולות קבע על בסיס קווי 67' עם תיקוני גבול וחילופי שטחים, כדי לאפשר להשאיר את גושי התיישבות בריבונות ישראלית. לאחר חילופי השטחים, המדינה הפלסטינית תהיה דומה בהיקפה להיקף השטח של הגדה המערבית ועזה.

בו זמנית, על ישראל להבטיח שהמדינה הפלסטינית תישאר מפורזת ולא תתאפשר הברחת אמצעי לחימה, זאת על-ידי סידורי ביטחון משותפים ועל-ידי מאבק קולקטיבי בטרור. בהקשר זה יש לבחון אפשרות של נוכחות בין-לאומית כגון כוחות נאט"ו שיוצבו במעברי הירדן ונוכחות ישראלית זמנית בבקעה.

ירושלים תהיה בירת שתי המדינות ותחולק דמוגרפית ודתית, כך נוכל לשמר את הזיקה היהודית לעיר ולשמר את הריבונות על בירתנו, ירושלים תוכר כעיר בינלאומית.

זכות השיבה של הפליטים תהיה למדינה הפלסטינית החדשה ולא לישראל הריבונית. מלבד אולי מספר סמלי של פליטים, בכפוף לחוק הישראלי. בנוסף, יקום מנגנון פיצויים בינלאומי עבור פליטים שלא ישובו למדינה הפלסטינית.

בתחום היחסים הבילטראליים יתקיימו יחסים דיפלומטיים מלאים, מסחריים, תרבותיים, קונסולריים ויתקיים שיתוף פעולה חברתי וכלכלי כולל, בנושא תשתיות ומים בחברה האזרחית. יישום כל ההסכם ייקח מספר שנים.

היות והאינטרסים המשותפים בין ישראל והפלסטינים ברורים והמתווה הריאלי לפיתרון קיים, פחות או יותר, המבחן טמון ביכולת של כל צד להתגבר על האופוזיציה הפנימית. בהקשר הפלסטיני, הבעיה היא החמאס וכאן הודיע המנהיגות הפלסטינית כי תנהיג הסכם ומשאל עם. בהקשר הישראלי, הבעיה של נתניהו טמונה ביציבות הקואליציה, יש לנתניהו שתי דרכים להתגבר על כך, האחת היא צירוף קדימה לממשלה והשנייה היא הבטחת משאל עם גם אצלנו לאחר ההסכם.

מכאן, שבסופו של דבר מבחן המשא ומתן הוא מבחן מנהיגות. עבור ישראל זוהי שעת כושר ייחודית ללכת בדרך הערכית ולשים סוף לכיבוש, לרכוש לגיטימציה בינלאומית תוך בניית יחסים הדוקים עם אובמה וממשלו ובכך להחליש את הציר הפונדמנטליסטי קיצוני של טהרן, דמשק, בירות ועזה. אם נתניהו יעזור עוז וישים את יהוו על האינטרס הלאומי ולא על האינטרס הקואליציוני הוא יוכל לעשות את המעשה ההיסטורי שהוא גורס כי יעשה.

אני אינני נמנע עם תומכיו אך בהחלט רוצה לתת לו קרדיט כי הוא אכן מסוגל להגיע להסדר, בתקווה גדולה שהוא אכן רוצה. גם הוא יודע כי האלטרנטיבה להסדר מסוכנת לישראל ועלולה לגרום להסלמה צבאית באזור כולו, כך שעל כולנו משמאל ומימין לאחל לו הצלחה.


• הכותב מכהן כנשיא מרכז פרס לשלום. לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ומתאם שיחות השלום והנושא והנותן הראשי מול המשלחות הפלסטינית והסורית במו"מ לשלום מטעם ממשלת רבין-פרס.