פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרמטכ"ל חייב להסביר

      החשוד בזיוף מסמך גלנט בועז הרפז עובד בשיטת הממטרה. בחקירתו הוא מטפטף גרסאות ב?360 מעלות. כל כך הרבה גרסאות, שאחת חייבת להיות נכונה. אבל איזו?

      לפני כמה חודשים ביקש מאייל ארד הצעה עסקית ללקוחותיו באיטליה. היא נכתבה על נייר המכתבים של ארד. על נייר מכתבים מיוחד, שהשימוש בו אינו יומיומי. משם משך הרפז את הלוגו למסמך המזויף. הנייר המיוחד - בהתאמה. הוא מסר אותו ליועץ האישי של גבי אשכנזי, אל"מ ארז וינר.

      המדליף ד"ר גבי סיבוני קיבל את המסמך מלשכת הרמטכ"ל. אך לא היה הצינור היחיד אל העיתונאי אמנון אברמוביץ'. לא אליו התכוון פרשן ערוץ 2 כאשר סיפר כי המקור אמין והוא מכירו כבר כ?30 שנים. אם כן, מי הוא? בכיר לשעבר במערכת הביטחון. חשיפת שמו קרובה מאוד.

      כיצד נולד המסמך? מי יזם אותו? במשטרה מדברים על חבורה של אנשים, שרובם יוצאי חטיבת גולני התומכים באשכנזי. בעיקר שהחוקרים אינם בוטחים בגרסתו האחרונה של הרפז כאילו פעל על דעת עצמו. הכל על תנאי, ולכאורה.

      נכון לעכשיו נמנים אשכנזי ואבי בניהו כאהוד ברק ויוני קורן והאלופים האחרים עם מי שטוהרו מהחשד כי כתבו את המסמך. לפי שעה התמונה בהירה רק החל מהרגע שבו מסר הרפז את המסמך המזויף לוינר בלשכת הרמטכ"ל.

      זה מעורר כמה שאלות ענייניות. אשכנזי, למשל, התמודד בהיותו סגן הרמטכ"ל עם האלוף אהרן זאבי?פרקש, שרצה להוריד את רמת הסיווג הביטחוני של הרפז. אשכנזי נאבק למען חברו. הרפז גייס את עורך הדין יורם דנציגר - כיום חבר בבית המשפט העליון - והושג הסכם.

      הבעיה אינה ההדלפה

      אם כן, למרות שהרפז נותר חבר של אשכנזי והמשיך לצאת ולבוא בלשכתו, הרמטכ"ל ידע כי יש עננת אמינות מסוימת הקשורה בו. משאמר לו וינר - ולא ייתכן שלא סיפר לו - כי קיבל את המסמך מהרפז היה צריך אשכנזי להיות, לפחות, ספקן. הוא לא היה יכול להניח ללא היסוס כי המסמך אותנטי אם הגיע מידיו של הרפז. זו תהייה מרכזית שמצריכה בירור באשר לתזה של אשכנזי, שהאמין בתוכן המסמך ללא היסוס.

      הנדבך הבא הוא שבנתונים אלה היה עליו להימנע מלהראות מסמך המגיע מהרפז לאלופים בני גנץ וגדי אייזנקוט. לפחות, היה עליו להזהירם כי המקור בעייתי. הוא לא עשה כן. מדוע?

      בעיקר היה עליו להזהיר את המדליף גבי סיבוני, שהמסמך הגיע ממקור בעייתי. אבל אשכנזי רצה שהמסמך יהדהד בכל רחבי הארץ כדי לבלום את מהלכו של אהוד ברק לבחור כבר עתה את הרמטכ"ל הבא. ממילא לא הזהיר את סיבוני שמא הוא מחזיק בידיו מסמך, שרמת אמינותו מצריכה בירור נוסף. זו עצימת עין של אשכנזי.

      החשד שהוא עומד מאחורי ההדלפה מתעצם מהעובדה שלא השמיע עד לרגע זה אפילו מילה אחת של הסתייגות ממסירת המסמך מאת יועצו האישי וינר לידי ד"ר סיבוני. שלוחו של אדם כמותו.

      הבעיה אינה עניין של הדלפות. אשכנזי תמיד היה נגדן, והנה לשכתו הפכה לאבטיפוס של הדלפה. החשש הוא שהיה כאן ניסיון לשיבוש הליכים. אנשי צבא נגד המרות של הממשלה האזרחית. אלוף בן וארי שביט ב"הארץ" כתבו על "פוטש בקריה" ועל "מרד קולונלים", ובכל הזהירות ועם כל ההערכה שהיתה ונותרה לפועלו של אשכנזי בשיקום צה"ל, אלה ביטויים שראוי להרהר בהם.