סייג לחוכמה שתיקה

יש עניין מיוחד בדבריו של הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט, שרטן באוזני חברי ועדת טירקל כי עבודתם גורמת נזק כבד לצה"ל. העובדה כי גבי אשכנזי והוא נאלצים להעיד בפניה על אירועי המשט לעזה ב?31 במאי היא עדות לנזק הזה. יש יותר מדי ועדות חקירה. האלוף מנדלבליט בחר להשמיע את גערתו בחלק הפומבי של עדותו. טרם נודע מה היה בהמשך.

הדיון בסוגיה זו מוצה לפני שיעקב טירקל וחבריו התכנסו לישיבתם הראשונה. כבר אז נאמר כי בפועל יש מקום לתחקיר צבאי?מקצועי מהסוג שהכינו גיורא איילנד ועמיתיו, שלא חסכו מצה"ל ביקורת על ניהול הקרב, ותו לא.

החלטת הממשלה להקים עוד ועדה בראשות השופט טירקל נבעה מהרצון לשכך את הביקורת בעולם וניתנה בתוספת אמירה כי חיילים לא יעידו בפניה.

בסופו של דבר לא זו בלבד שגבי אשכנזי ומנדלבליט העידו בפניה, וגם איילנד שלצורך תחקירו גויס לשירות מילואים; ולא זו בלבד שהיא הטילה משימות נוספות על איילנד בחקירת צה"ל; אלא שהמהלך אשר נועד למנוע הקמת ועדה מטעם האו"ם, לא צלח. כעת מכהנות שתי ועדות ישראליות וצמד מן האו"ם, ואפילו אחת טורקית.

ניתן, אפוא, להצטרף בלב שלם להסתייגותו של מנדלבליט, אבל בעיתוי הנוכחי גם בלב כבד. שכן את הטענה כי חקירות מסייעות לאויב משמיעים במהלך עבודתה של כל ועדה. גם יש בה מידה של ממש. הרי מדינות עוינות חוסכות לעצמן משאבים ומאמצים מודיעיניים בקבלן חינם אין כסף את פרטי הדיונים והעדויות, ובמקרה של המשט לעזה גם את הדברים הסודיים בשל ההתחייבות למסור הכל לאו"ם.

רק שמנדלבליט התעלם אתמול בדבריו גם מן היתרונות שיש בחקר האמת לצה"ל; ומן התועלת שהצבא מפיק מבדיקת השמירה הקפדנית או החריגה מן הכללים המחייבים אותו; וכאשר שוקלים יתרון מול נזק, תועלת נגד הפסד, חייבים להביא בחשבון את עיתוי ההערה המסתייגת. בשלב הנוכחי, כשהוועדה כבר יצאה לדרך, מתקבלת הערה כזאת מצד הפצ"ר כניסיון להשפיע על מסקנותיה, ואולי אפילו הוא מעורר עליו את החשד שמא במקרים מסוימים הנתונים להחלטתו גם הפצ"ר נמנע מחקירה בגלל הסיבות הטובות שהשמיע אתמול.

הפרקליט הצבאי הראשי הוא האחרון בקרב לובשי המדים, שבעיתוי זה צריך לומר דברים כאלה. ייתכן שהצדק עימו, אבל סייג לחוכמה שתיקה.