רמטכ"ל חדש - אמות מידה לבחירתו

חוק יסוד: הצבא איננו קובע כללים כלשהם לבחירתו של רמטכ"ל. החוק, שחוקק לפני 34 שנים, קובע רק כי "ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון". במקרה שלנו, לפי החוק, בתוך שבוע אמורה הממשלה למנות את יואב גלנט, לפי המלצתו של ברק, שר הביטחון.

אולם נשאלת השאלה - ההיפותטית כרגע - מה קורה במקרים שבהם הממשלה איננה תומכת במועמד המוצע על ידי שר הביטחון? האם על שר הביטחון לחזור בו מהמלצתו? האם עליו לתור אחרי מועמד אחר שייראה יותר לשרי הממשלה? מהם השיקולים שמנחים את שר הביטחון בהחלטתו להמליץ על אלוף זה או אחר? האם עליו להיוועץ במישהו לפני שהוא מגבש את החלטתו? האם זה משנה או אך טבעי כי עמדתו מושפעת מיחסיו האישיים עם האלוף המיועד לרמטכ"ל?

מאז שנות ה?70 ועד שנות האלפיים מונו רק רמטכ"לים בוגרי הצנחנים. הראשון בשרשרת היה מוטה גור ואחריו נבחרו, בזה אחר זה, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אהוד ברק (אמנם היה בסיירת מטכ"ל אבל את הטירונות עבר בצנחנים), אמנון ליפקין?שחק, שאול מופז ומשה (בוגי) יעלון. ביחידות אחרות בצה"ל לא ראו זאת בעין יפה, בלשון המעטה, והתעוררו קנאה וצרות עין.

בעקבות הסערה הציבורית שפרצה בשבועות האחרונים סביב החלטת שר הביטחון אהוד ברק שלא להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי לשנה חמישית, כמו גם החלטתו להודיע כבר בחודש אוגוסט על שמו של המועמד שיירש את אשכנזי, הזדרזו כמה ח"כים ליזום הצעות חוק לתיקון חוק יסוד: הצבא, וזאת כדי להגביר את הפיקוח הציבורי והשקיפות בבחירת אחד התפקידים החשובים והרגישים בישראל.

הנושא עלה השבוע לדיון בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כל חברי הוועדה, מכל הסיעות שהשתתפו בדיון, היו תמימי דעים שהמצב הנוכחי מחייב שינוי וכי אין זה הליך ראוי להמשיך בשיטה הנהוגה של בחירת רמטכ"ל. היטיב להגדיר את המצב איתן כבל (עבודה), שציין כי "לא ייתכן שכל מועמד לתפקיד של מנהל זוטר בארגון עובר סדרה ארוכה של בדיקות, תחקירים ובחינות, ואילו הרמטכ"ל ייבחר לפי המלצת שר הביטחון בלי שנקבעו כל אמות מידה". כבל גיבש הצעת חוק שלפיה תוקם ועדת אד הוק שתקבע אמות מידה לבחירת הרמטכ"ל וראשי המוסד והשב"כ.

ח"כ דני דנון (ליכוד) מציע שהרמטכ"ל (וכמוהו גם ראש השב"כ וראש המוסד) יעברו הליך של שימוע בוועדת החוץ והביטחון, שבסופו יהיה על הוועדה לאשר את המינוי לפני שיובא לאישור שר הביטחון והממשלה. יש המציעים לקבוע בחוק את המועד שבו על שר הביטחון להביא לאישור הממשלה את המועמד מטעמו לתפקיד הרמטכ"ל, וזאת כדי למנוע בעתיד את הדם הרע שזרם בין ברק לאשכנזי בשל החלטת ברק להקדים את ההודעה על היורש ולהותיר את אשכנזי עם תחושה של "ברווז צולע". היו גם שהזדרזו להציע לצמצם את תקופת הצינון הנדרשת מרמטכ"ל הרוצה להצטרף לחיים הפוליטיים. כיום הוא נדרש לתקופת צינון של שלוש שנים, ויש הסבורים שיש לצמצמה לשנה וחצי בלבד.

הדעות מגוונות. מכל מקום, ברור שהליך המינוי של הרמטכ"ל מחייב בחינה. ייתכן שיש להחיל על משרה זו את הכללים שנקבעו לבחירת היועץ המשפטי לממשלה. ועדת איתור בוחנת רשימה של מועמדים העומדים בקריטריונים שנקבעו ומגבשת המלצה, המובאת לאישור הממשלה על ידי שר המשפטים.

בכל אופן, השינוי איננו צריך להתבצע בחיפזון. אחרי שהממשלה תאשר את מינויו של האלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל יהיה זמן כדי לשקול בצורה מעמיקה כיצד לשפר את הליכי מינוי הרמטכ"ל ה?21 של ישראל.