ו', עובדת זרה ממולדובה, וב', אזרח ישראלי, נפגשו לפני כשלוש שנים וחצי בתל אביב. בין השניים התפתח קשר רומנטי, ולטענתם הם ידועים בציבור. אולם, בחודש שעבר קבע משרד הפנים כי ו' אינה זכאית לקבל אזרחות ועליה לעזוב את ישראל בתוך 30 יום, זאת מכיוון שאינה מקיימת משק בית משותף עם ב'. ההוכחה לכך הוא מרצה תקופת מאסר הצפויה להסתיים בקרוב.
בעתירה שהגישו השניים נגד ההחלטה, באמצעות עו"ד שי רוטנשטרייך, נטען כי הם נפגשו במהלך אחת מחופשותיו של ב', שנידון למאסר עולם לאחר שהורשע ברצח אשתו ב-1991. השניים, לפי העתירה, חתמו לפני כשנתיים על הסכם "ידועים בציבור" והסכם ממון, וזה כשנה ו' מתגוררת בביתו של ב', ואף משלמת את חשבון המשכנתא שלו באמצעות חשבון בנק משותף. עוד נטען, כי היא מבקרת אותו לעתים תכופות בכלא ומתייחדת עמו.
"בפגישותיהם בבית הסוהר ובביתו של העותר, הם משוחחים על חיי המשפחה, תוכניות לעתיד, מרשי אף מצוי בקשר קבוע עם בתה של ו' (שאינה מתגוררת בישראל, ג"ג) ומשמש לה אוזן קשבת", נכתב בעתירה. "העותרים הם בני זוג ידועים בציבור לכל דבר ועניין... הקשר של העותרים הוא הדוק מאוד, הם מצויים בקשר טלפוני יום יומי ורציף, העותר עורג לה ומתגעגע אליה עד לפגישתם בבית הסוהר ובביתם המשותף".
עוד נכתב בעתירה, כי החלטת משרד הפנים איננה מנומקת, והיא איננה מפרטת את הסיבות והשיקולים שעל פיהם הוחלט לדחות את הבקשה והיא נסמכת על קריטריונים ארכאיים. "המדיניות שמתווה השר אלי ישי הגיעה לכדי אבסורד בהחלטה הזאת. מדובר בהחלטה שמנוגדת לכל ההלכות של בית המשפט העליון ביחס לידועים בציבור", אמר עו"ד רוטנשטרייך. "מדובר בהחלטה אכזרית שמפרקת משפחות והגענו למצב שמגרשים אפילו אנשים שנשואים לאזרחים של מדינת ישראל". בינתיים, הוציא בית המשפט צו זמני שמעכב את גירושה של ו' עד לסיום הדיון בעתירה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי מעמד בישראל ניתן לבן זוג זר שנישא לישראלי או ישראלית שחי עמו חיים משותפים, כאשר הדרישה הבסיסית הינה שאכן יתקיים משק בית משותף. "במקרה האמור, ו' מבקשת לקבל מעמד בישראל על סמך היותה בת זוגו של מר ב', ועליה להוכיח משק בית משותף. לאור הנסיבות, בהן שוהה ב' בכלא, בני הזוג אינם חיים יחדיו ועל כן התנאי הבסיסי לקבלת מעמד אינו מתקיים. אי לכך, לא יופעל הנוהל על לגביה", נמסר בתגובה.
העובדת הזרה תגורש כי בן זוגה כלוא על רצח?
גלעד גרוסמן
23.8.2010 / 11:01