פליט מקונגו לביהמ"ש: תנו לי להתאחד עם בנותיי

הסכסוכים הפוליטיים בארצו עלו בחיי אביו, והביורוקרטיה הישראלית ניתקה אותו ממשפחתו. ב', פליט מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שקיבל מעמד של תושב ארעי לאחר שאביו נרצח, עתר בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה להורות למשרד הפנים לאפשר לאשתו ולשתי בנותיהם להיכנס לישראל. בשלוש השנים האחרונות נאלצו בני המשפחה לחיות בנפרד.

על פי העתירה, שהוגשה באמצעות עורכת הדין יעל כץ-מסטבאום, ב' הגיע לישראל בשנות ה-80', כאשר אביו מונה לתפקיד בכיר בשגרירות ארצו. כשנתיים לאחר מכן חזר האב לקונגו, ושם נרצח. ב' קיבל מעמד תושבות ארעית ב-2003, לאחר שהוכר כפליט. לפני כשש וחצי שנים התחתן ב' עם אזרחית הרפובליקה של קונגו (קונגו ברזוויל - ג.ג.) שהתגוררה בישראל ללא מעמד חוקי, ולבני הזוג שתי בנות, בנות שש ושלוש וחצי. שתי הבנות זכו לקבל מעמד של תושבות ארעיות. ב-2007 מת אביה של האישה, והיא טסה עם שתי בנותיה כדי ליטול חלק בהלוויה, אולם מכיוון שמיהרה, היא עזבה את ישראל מבלי להסדיר אשרת כניסה.

עוד נטען בעתירה, כי האישה האמינה שתונפק לה אשרה עם שובה, לאחר שכשנתיים קודם לכן קיבלה אשרה דומה בעקבות התערבותם של ארגוני זכויות אדם. אולם הפעם העניינים הסתבכו. לטענת עו"ד כץ-מסטבאום, לאחר שישה חודשים בקונגו הגיעה האישה עם שתי בנותיה למצרים, אולם בשגרירות סירבו להנפיק לה ויזה.

בהמשך איבדה האישה את המסמכים של הבנות, ובשגרירות לא הנפיקו להן מסמכים חדשים. כעבור ארבעה חודשים, היא נאלצה לשוב לארצה. הבעל פנה למשרד הפנים, אולם שם נאמר לו שלא ניתן להנפיק לאישה ויזה, מכיוון שהיא לא הסדירה את הנושא לפני שעזבה את הארץ.

"העותר ראה את משפחתו בפעם האחרונה לפני שלוש שנים", נכתב בעתירה. "הוא מתגעגע ודואג מאוד לאשתו ובנותיו. בנוסף, לאחת הבנות בעיה רפואית שאינה ניתנת לטיפול בקונגו". עוד נטען, שבמשרד הפנים נאמר לבעל כי "הנושא בטיפול בירושלים". בעתירה נטען כי ישראל אינה מקיימת את אמנת האו"ם לפליטים המחייבת הכרה בבת הזוג ובילדיו של פליט כפליטים אף הם. עוד נכתב בעתירה, כי מניעת איחוד המשפחה פוגעת בזכות לאהבה ובזכות לחיי משפחה.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה, כי "ב' הוכר כפליט בישראל, לאחר שהובהר כי נשקפת סכנה לחייו במולדתו. רעייתו ובנותיו טופלו אף הן על ידי האו"ם מסיבות דומות. ברגע בו בחרו לצאת לאפריקה לטיול משפחתי, לא נמצאה שום סיבה הומניטרית לאפשר חזרתן לישראל מסיבות של נרדפות ו/או סכנה לחייהן. עם זאת, הסוגייה תידון במלואה בבית המשפט, במסגרת העתירה שהוגשה, ותשובתנו המפורטת תימסר במסגרת זו".